יום רביעי, 21 בינואר 2015

מנדיאנטים, או-מה עושים עם כל הפירות היבשים האלה?

אתה יודע שאתה בלוגר, כשאתה בוחר את הפיסטוקים בחנות אחד אחד. מנסה להציץ בין חצאי הקליפה ולנסות לדמיין כיצד שילוב הצבעים שלהם יצטלם, תוך כדי שאתה בודק את השעה ומוודא שעדיין יש שעות אור.

חלק בלתי נפרד מהיותך בלוגר הוא כפי הנראה, גם לטעום מאכלים שלא ממש רצית לטעום לפני כן. המסקנה: ג'ינג'ר מסוכר- hell no! וכל השאר-הולך.

הפעם, לכבוד ט"ו בשבט, החלטתי לכתוב כאן על המנדיאנט. הוא טעים, פשוט מאוד להכנה, ואפילו אינו דורש מתכון.
הוא גם המועמד האולטימטיבי לט"ו בשבט, מכיוון שהוא יגרום לכם להעריך מחדש את מגוון הפירות היבשים והאגוזים שאתם רואים בכל קיוסק בשבועות האחרונים (או את אלה שישארו לכם בסוף החג, מהשי שקיבלתם בעבודה).

המנדיאנטים הם למעשה דסקיות שוקולד מריר עם תוספות של פירות יבשים ואגוזים, שמקורם בצרפת. שמם הגיע מהנוהג של מסדרי הנזירים בצרפת לאסוף תרומות. ה- mendicans פירושו מצרפתית הוא קיבוץ תרומות ונדבות, וצורתן העגולה של הדסקיות אכן מזכירה את צורתן של מטבעות.
תפקידם של הפירות היבשים היה למעשה לייצג את צבעי הגלימות שסימלו כל אחד מארבעת המסדרים; ה-Dominicans יוצגו על ידי הצימוקים, ה-Augustinians יוצגו על ידי אגוזי לוז, ה-Franciscans על ידי דבלים, וה-Carmelite על ידי שקדים.

יחד עם זאת, מקור השראתם של המנדיאנטים הוא אמנם מקיבוץ נדבות, אך אל תטעו לחשוב שהיום הם ממתק שניתן לקנות בזול. הם עשויים עבודת יד ונמכרים ברחבי אירופה בשלל טעמים ולא במחיר שווה לכל כיס.

הרשימה שאני מביאה כאן אינה מתכון, ואין כאן יותר מדי הוראות הכנה. אלה יותר קווים מנחים שיסייעו לכם ליצור מנדיאנטים משלכם,  כיד הדמיון.

מנדיאנטים בשלל צבעים

מנדיאנטים


שוקולד מריר/חלב/לבן באיכות טובה
פירות יבשים ואגוזים (הצעות בתחתית העמוד).

1.מכינים על גבי צלחת פירות יבשים ואגוזים לפי הטעם.


שלל כל טוב שכולל חמוציות, שקדים, פקאנים ופיסטוקים

2.פורסים נייר אפייה על השולחן או על תבנית תנור גדולה.
3. ממסים שוקולד על בן מארי או במיקרוגל.

על מנת לזרז את תהליך ההמסה, שוברים את השוקולד לקוביות או חתיכות כמה שיותר קטנות. מי משתמש בשוקולד במטבעות, יכול כמובן לדלג על שלב זה.

המסה בבן מארי-ממלאים סיר עם מים ושמים מעליו כלי לאידוי שלתוכו מכניסים קערת פלסטיק/נירוסטה/זכוכית עם השוקולד. מחממים את הסיר עם המים על אש בינונית-נמוכה.
אין לכם קערת אידוי? אפשר לשים את השוקולד בקערת נירוסטה או זכוכית בקוטר שמתאים לסיר, מעל הסיר עם המים. כל מה שצריך לעשות, זה להקפיד שהמים בסיר לא ייגעו בקערה עם השוקולד, ושהאש תישאר נמוכה. להשגיח ולערבב מדי פעם.
הכנה במיקרוגל-שמים את השוקולד בקערה שמתאימה למיקרוגל ומפעילים אותו בפולסים. מתחילים בכ-10-15 שניות, ואז עוד 5 שניות בכל פעם, תוך ערבוב בין חימום לחימום (הזמנים המדוייקים תלויים במיקרוגל שלכם). מה שחשוב זה להוציא את השוקולד כשהוא כמעט נמס ועדיין עם חתיכות שוקולד קטנות, על מנת להבטיח שהוא לא ימשיך להתחמם ויישרף. הגושים יימסו מעצמם תוך ערבוב קל מחוץ למיקרוגל.

4.מניחים שלוליות של שוקולד בקוטר של כ- 3-4 ס"מ, בעזרת שקית זילוף או כף על גבי נייר האפייה (במקרה הזה אפשר לוותר על השקית זילוף). ניתן לשטח אותן מעט, על מנת שלא יצאו עבות מדי, או להשאירן כפי שהן.

שימו לב שאינכם מזלפים את השוקולד על קיפולי נייר האפייה במידה ואתם משתמשים בנייר אפייה רגיל, על מנת לשמור על תחתית ישרה.

5.מפזרים על הדסקיות מכל טוב ונותנים להן להתגבש.

חשוב להניח את הפירות היבשים והאגוזים על הדסקיות כמה שיותר מהר, במיוחד אם טמפררתם את השוקולד. ברגע שהשוקולד מתחיל להתגבש, כל מה שתשימו עליו ייצור שוליים והמנדיאנט יצא פחות יפה. מעבר לכך, אם תחכו יותר מדי זמן, כל הטוב הזה פשוט לא יידבק לשוקולד.


הערות ותוספות:
*בחרו את השוקולד לפי הטעם ולא המחיר. מכיוון שהשוקולד הוא מרכיב עיקרי במנדיאנטים, השתמשו בשוקולד שאתם אוהבים לאכול.
ניתן להשתמש גם בשוקולד חלב או לבן, אך הלבן מומלץ פחות מכיוון שהוא יוצר מנדיאנטים מתוקים מדי בשילוב הפירות היבשים.

* אני מטמפררת את השוקולד (שלשם ההסבר על כך כך יידרשו מספר פוסטים נפרדים), אבל אם אתם לא יודעים לטמפרר או שפשוט אין לכם זמן, המיסו את השוקולד על בן מארי או במיקרוגל, לפי ההוראות, זה עדיין יצא טעים!

*באיזה פירות יבשים ניתן להשתמש? כל דבר שעולה בדעתכם ואתם אוהבים או סתם רוצים לנסות. דבלים, צימוקים, אגוזי לוז ושקדים כאמור, הם השילובים הקלאסיים. אפשר להוסיף גם: חמוציות, קוביות/שבבי קוקוס, פפאיה, משמשים, קליפות תפוזים, תותים, קיווי, ג'ינג'ר (אני לא הייתי שמה אותו, אבל היי, זה המנדיאנט שלכם!), אננס (כולם מיובשים כמובן) וגם  אגוזי מלך, פיסטוקים, פקאנים ועוד.
רוצים להיות קצת יותר מקוריים? מעט לבנדר או שבבי צ'ילי גם כן יכולים להוסיף טעמים מעניינים למנדיאנטים שלכם.
רוצים לעשות אותם יותר מושחתים? הוסיפו פירורי חלבה, פירורי עוגיות, אגוזי ברס, סוכריות m&m's ושאר חטיפים שיעשו לממתק הצרפתי אמריקניזציה.


הידעת?
פירות יבשים נראים אולי כבריאים יחסית אך מעבר לקלוריות הרבות שיש בהם, יש בהם כמויות גדולות של סוכר, צבעי מאכל ותוספים כימיים, והרבה פחות מזה ויטמינים. העדיפו פירות מיובשים מופחתי סוכר או ללא תוספת סוכר כלל.
צימוקים כהים למשל עדיפים בגדול על צימוקים בהירים, מכיוון שלצימוקים הבהירים מוסיפים חומרים כימיים. כנ"ל לגבי משמשים שככל שצבעם בהיר יותר, זה כנראה אומר שהוסיפו להם יותר חומרים כימיים על מנת לשמר את צבעם.

תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!

יום שלישי, 3 ביוני 2014

פחזנייה מול עוגת גזר (עם קמח כוסמין)

נתחיל בווידוי:
אולי שמתם לב, שלאחרונה לא פרסמתי מתכונים חדשים.
עד כה התמקדתי בקינוחים מושחתים, קרמיים, ובעיקר בכאלה עם כמויות לא מבוטלות של סוכר וחמאה; כאלה שאתם, וגם אני, מאוד אוהבים לאכול.

אז מה הבעיה?
הבעיה היא, שקינוחים מהסוג הזה לא יישארו על השולחן עוד הרבה זמן (תרתי משמע).
טבעונות, אוכל נא, דיאטת מיצים ודיאטת פלאו, הם רק קומץ מהטרנדים האחרונים בתזונה, וכמו כל טרנד אחר, זה חולף, לא מתאים לכולם, ובטח לא משהו שאפשר להתמיד בו לאורך זמן. יחד עם זאת, המסקנה המתבקשת היא, שתזונה ממוצעת, כפי שאנו רגילים אליה כיום, הולכת להשתנות.

בעיני, אכילה מאוזנת היא הדבר הבא, והדבר שאחריו. הכוונה היא כמובן לצריכת מזונות שטובים לנו, והמעטה במזונות שעושים לנו קצת פחות טוב.
תמיד הייתי מאלה שפזלו לשולחן של הרזונת במסעדה, ואמרו בשקט: "למה לחפש תחליף דיאטטי לעוגת גבינה? לא יקרה כלום אם תאכלי עוד קצת קלוריות פעם ב..". בטטות ואבוקדו בעוגה? מה זה השטויות האלה?! ירקות לא צריכים לככב בעוגה שלי".
העניין הוא שלמעשה, הסתכלות רק על הערך הקלורי של המזונות שאנו אוכלים היא טעות. אילו היה מדובר רק בכמה קילוגרמים עודפים, מילא, אבל מדובר לא באכילה בלבד אם כי באורח חיים שמשפיע עלינו ביומיום, ולא רק מבחינת קלוריות. אז לקח קצת זמן, אבל עכשיו אני מבינה על מה כל "המשוגעים" האלה מדברים (טוב נו, יש הרבה משוגעים. אני מתכוונת לשפויים שבהם:)
נ.ב- כבר בשנה שעברה אגב, כתבתי פוסט על חשיבות הקריאה של תוויות מזון, שבדיעבד היה הפוסט הראשון בהכוונת הבלוג לאפייה בריאה.


בעודי עוברת בין דפי אינטרנט עם מתכונים לחג, אני רואה שוב את אותן העוגות. יפות וטעימות ככל שיהיו, הן אותו הדבר. אותם הטעמים, אותם המרכיבים, וללא השראה רבה מדי. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני אוכלת קינוחים באופן יומיומי. המשמעות ברורה: קינוחים הם בהחלט חלק גדול מהתזונה שלי. ואם אתם אוכלים משהו מתוק פעם בחודש, אתם כנראה לא נמנים בין הקוראים שלי, ואני מדברת לעצמי.. 
אין זה מספיק לשמור על תזונה נכונה כשזה נוגע לארוחות, ובה בעת, להתעלם מחלק גדול ממנה-הקינוחים. יש בי מעין קונפליקט פנימי שמתרחש בין שני קינוחים: האחד נראה כמו פחזנייה, ומזכיר לי את המחויבות שלי אליכם. הפחזנייה היא זאת שמזכירה לי שעליי להמשיך להמציא קינוחים מושחתים שכולם אוהבים. והשני, נראה כמו עוגת גזר מקמח כוסמין (אם נניח לרגע שלקמח כוסמין יש מראה יוצא דופן) ומזכיר לי את מה שכולנו אוהבים לשכוח: אי אפשר להמשיך לאכול כפי שאנחנו אוכלים היום.

עכשיו, האתגר שלי הוא לא לפרסם עוד עוגת גבינה/שוקולד, אלא עוגה שתהייה טעימה לכם, ולא תרגישו כל כך אשמים כשתאכלו אותה. מבחינתי, האתגר הגדול הוא להמציא עוגה עם אבוקדו/בטטה/סילאן/כוסמת, וכו', שתרצו לחזור אליה, ולא עוד עוגת גבינה עם גבינת שמנת בשינוי אדרת.
חשוב לציין: אינני מנסה להפוך כל קינוח לקינוח בריא, כי יש קינוחים שטעימים בדיוק כפי שהם. הפיכתם למשהו אחר פשוט לא תעבוד. חלקם האחר כן יעברו את "ההמרה" בצורה טובה, ובמתכונים האלה, אשמח לשתף אתכם.
שימו לב לסביבתכם: מאמרים, תוכניות טלויזיה, ספרים, תזונאים ושאר העולם מתחילים להבין שהקינוחים שלנו צריכים לעבור מהפכה. קינוחים בריאים יותר יהפכו ליותר ויותר פופולריים ונגישים, ואני שמחה שאני מצטרפת לאתגר.


נ.ב-היום מצאתי מאמר דעה קצר על כך שבלוגרים מחויבים לכתוב מתכונים מתוך מודעות לערכים התזונתיים של מה שהם מפרסמים, ועל כך שקרוב ל- 100%(!)  מהמתכונים שהם מפרסמים מכילים כמויות אדירות של סוכר ושומן. אז מה דעתכם? האם הבלוגרים באמת מחויבים לתת על זה את הדעת, או  לפחות לייחס לזה משמעות כלשהי, במיוחד מובילי הדעה שביניהם?


יום חמישי, 8 במאי 2014

מקרון שוקולד עם נוטלה ובננות

אז ככה, לאחר שסיימתי בהצלחה את לימודי הקונדיטוריה (ווהו!) אני מרגישה שיש לי את הזכות ללמד אתכם כיצד להכין מקרונים. כן, שמעתם נכון. את העוגייה המעצבנת הזאת שתמיד מאיימת על כולם, ולפעמים נראה לכם שהיא מדברת אתכם בצרפתית ואומרת :"אתם לעולם לא תצליחו לעשות אותי כמו שצריך. Au revoir !".

העוגייה הזאת היא סיוט של כל אופה חובב וקונדיטור מתחיל, ויש לה מצבי רוח. פעם בא לה לצאת יפה, ופעם היא פשוט יוצאת זרוקה מהתנור, כי אין לה כח להשקיע בעצמה :/

אבל, אחרי שעושים מקרונים מספר פעמים ותופסים את העניין, אתם תהיו ממש, אבל ממש, גאים בעצמכם שהצלחתם.

ניסיתי כמה מתכונים, אבל המתכון הזה, בשינוי קל, שלמדתי מאסטלה, היה הכי מוצלח, בין היתר, בגלל כמות הסוכר שבו, שגורמת למרנג להיות יציב ונח לעבודה. תקראו את המתכון, ואם יתחשק לכם, הוספתי כמה טיפים נוספים על הדרך, במדריך מפורט במיוחד למקרון יוצא מן הכלל, כאן.

מקרון שוקולד עם נוטלה ובננות


מקרון שוקולד


כ-30 עוגיות סנדוויץ' (תלוי בגודל שבחרתם)


120 גרם אבקת שקדים
25 גרם אבקת קקאו
150 גרם אבקת סוכר

למרנג:
120 גרם חלבונים
1 גרם מלח
120 גרם סוכר

למילוי:
ממרח נוטלה
בננות בשלות

*מפרידים ביצים, ושומרים את החלבונים בחוץ כשעה או יותר, עד שהם מגיעים לטמפרטורת החדר.

1.מנפים במסננת דקה אבקת שקדים, אבקת קקאו, ואבקת סוכר. מערבבים את התערובת על מנת שתהייה אחידה.


אבקת שקדים, אבקת קקאו, ואבקת סוכר, לפני הסינון.

אין לכם מסננת מתאימה? אתם יכולים גם לטחון את שלשתם במעבד מזון.

האם אפשר לוותר על השלב הזה? בעיקרון אפשר, אבל בגלל שהעוגיות כל כך עדינות והפכפכות, כדאי הפעם להקפיד על ה"כללים". אם לא תסננו, העוגייה תצא פחות חלקה.

הכנת המרנג

2.במיקסר מקציפים חלבונים במהירות בינונית-גבוהה, עד שמתחיל להיווצר קצף עדין. מוסיפים מלח וסוכר, (ולא אבקת סוכר) מעט בכל פעם, תוך כדי שאתם ממשיכים להקציף, עד שהקצף נעשה יציב ומבריק, כ-3 דקות. הקצף צריך להיות יציב אך לא להגיע לשלב שהוא  קשה ו"מסטיקי".

קצף יציב
קיפול היבשים לתוך המרנג

3.מעבירים את המרנג לקערה רחבה (כמו קערת נירוסטה), ומקפלים פנימה בפעמיים-שלוש את האבקות המסוננות/הטחונות, עד לתערובת הומוגנית.

יש לקפל בעדינות, על מנת לא להוציא יותר מדי את האוויר שעבדנו עליו כל כך קשה, אך יחד עם זאת, חשוב שהתערובת תצא הומוגנית. היא צריכה להיות מספיק דלילה כדי לזלף אותה, אך לא נוזלית מדי בשביל שהעוגיות לא יתפשטו מעבר למה שצריך. אז איך יודעים? מנסים.

זילוף

4.מזלפים על גבי משטח סיליקון או נייר אפייה מלמטה, בתנועה סיבובית, מה שמשאיר צ'ופצ'יק קטן (אם הוא ממש מפריע לכם, אפשר לתת תפיחה קלה לתבנית או לשטח אותו עם האצבע).
מזלפים שורה אחת, ואז מזלפים שורה מתחת, ברווחים שבין המקרונים המזולפים, כדי שתהייה סירקולציה של אוויר ביניהם והם ייאפו בצורה טובה יותר.

*רוצים להקל על עצמכם? כדאי להשתמש במשטח סיליקון, אך אם אין לכם (כמו שלי לא היה), ואתם משתמשים בנייר אפייה, הדביקו את קצוות הנייר עם מעט מרנג לתבנית, עד למנת שנייר האפייה לא יזוז.

מורחים מעט מרנג על הקצוות, הופכים, ומדביקים לתבנית (או שפשוט מרימים מעט את הקצוות, שמים מעט מרנג מתחת, ומדביקים).
אתם יכולים לעשות אותם גדולים, או קטנים, העיקר שיהיו אחידים בגודלם ובצורתם.
אני אוהבת אותם דווקא גדולים יחסית, בקוטר של כ-3-4 ס"מ.

מקרונים מזולפים

לא יצא לכם טוב? אפשר להוריד מהנייר ולנסות שוב, אך כדאי לא להתעסק עם זה יותר מדי, כי ככל שמתעסקים עם זה, זה הופך לנוזלי יותר וקשה לעבודה.
רצוי להשאיר הרבה רווח, בגלל שהם עוד מתפשטים ותופחים בתנור. ככלל, ככל שהתערובת שלכם נוזלית יותר, תשאירו יותר רווח ביניהם.

5.מניחים את התבנית ללא כיסוי בחדר, לכחצי-3/4 שעה, עד להיווצרות קרום.

תדעו לזהות את הקרום אם תגעו ממש בעדינות עם קצה האצבע על אחת העוגיות, ותרגישו שיש עליה מעין קרום שמזכיר קצת את הקרום הפנימי של ביצה קשה (נשמע קצת מגעיל, אבל זה הדבר היחיד שעולה בדעתי כרגע ומזכיר את המרקם הזה). במידה ואחרי כ-3/4 שעה לא מופיע קרום, פשוט הכניסו אותן לתנור.

ולמה אנחנו צריכים את זה? אה, נו, בשביל הסברים נוספים יש מדריך מפורט כאן!

אפייה

6.נראה שהעוגיות קיבלו קרום? מפעילים את התנור לכ-150-160 מעלות (תלוי בחוזק התנור שלכם), וכשהוא הגיע לטמפרטורה הנכונה, מכיניסים את המקרונים לאפייה לכ-12-14 דקות. זמן האפייה תלוי בתנור שלכם, וכמובן, גם בגודל שלהם. ככל שהם קטנים יותר, הם מתייבשים מהר יותר ונהפכים לנשיקות מרנג יבשות (טוב בפני עצמו, אך לא הפעם).

מתי זה מוכן? אם התנור שלכם חזק, תבדקו אחרי 8 דקות מה קורה איתם, אם הוא חלש ולא עשיתם אותם ממש קטנים, תתחילו לבדוק אחרי 10. אל תתפתו להשאיר אותם יותר מדי זמן בתנור. צריך להוציא אותם כשהעוגייה יציבה במרכז ולא זזה, כשזה כבר מוכן מבחוץ, אף עדיין רך מבפנים.

7.מוציאים מהתנור, ומניחים להתקרר.

ואם לא? אתם פשוט תשברו אותם תוך ניסיונות הסרה מהסיליקון/נייר האפייה. אפשר להרים מעט את הסיליקון לאחר הקירור, להטות אותו, ואז להוריד אותן בזהירות.

מילוי

8. זהו! זה מוכן. עכשיו אפשר לשים אותם בצד, ולהכין מילוי.
הכי קל לסדר אותן בשורות: שורה של מקרון עם הצד היפה למעלה, ולידו, שורה של מקרון עם הצד ההפוך, שאותו אתם תמרחו במילוי. תשדלו להתאים את הגודל והצורה של כל עוגיית סנדוייץ, שיצאו לכם יפים ככל האפשר.

רעיונות למילוי:

עד תחילת המאה ה-20, המקרונים נמכרו ללא מילוי כלל, ואז, הקונדיטור של בית התה Ladurée שבפריז,החליט לשדך ביניהם ולשים ביניהם קרם. קרם חמאה הוא קלאסי למקרונים, ומילוי הגנאש הפך לפופולרי בעשור האחרון, אך בגלל הכובד (והקלוריות) שבקרם החמאה, אני מעדיפה להכין מילויים קלים קצת יותר.
אפשר כמובן להכין גנאש שוקולד פשוט, אך אני החלטתי הפעם להפוך אותם לעממיים יותר, ולמלא אותם בנוטלה וחתיכה דקה של בננה ששמתי בכל עוגיית סנדוויץ'. יצא טעים.

מקרון עם נוטלה ובננה

מה שלא תשימו בפנים, העוגיה צריכה לנוח במקרר בקופסא אטומה, לילה שלם , והיא תהייה הרבה יותר טעימה ביום שלמחרת.

*את העוגיות המוכנות אפשר גם להקפיא עם/בלי מילוי, עד חודש.

נ.ב- הרעיון למקרון במילוי נוטלה ובננות בא בהשראת בנופי פאי, ובעקבות האתגר החודשי של מנטקה-בננות.


הידעת?

מקור שמה של העוגייה במילה האיטלקית maccarone שמשמעותה "בצק". למרות גאוות הצרפתים, מקורם של המקרונים כנראה באיטליה, והם הגיעו לצרפת עם הנזירים שליוו את פמלייתה של המלכה קתרינה דה מדיצ'י במאה ה-16.

גרסה אחרת (שכנראה הפיצו הצרפתים, אם אתם שואלים אותי), טוענת שהראשונות שהכינו אותן היו דווקא נזירות מצרפת, שברחו מהמנזרים בזמן המהפכה הצרפתית, והכינו אותן כדי להתפרנס. וכמובן- ישנה גרסה נוספת שמשלבת את שתי האחרות, בה דווקא נזירות איטלקיות שהכינו תחילה את המקרונים לבת אצולה, ברחו מהמנזרים לאחר שאלה התגלו כמושחתים, וייבאו את הידע שלהם לצרפת למרות איסורו של מלך איטליה.



מחדל המקרונים-מסקנות הוועדה

כנראה שנמאס לכם כבר לשמוע על מקרונים, אך אם כבר לקחתם על עצמכם להכין אותם, הוספתי כאן מספר הסברים נוספים, שאולי יעזרו לכם להבין טעויות שעושים לפעמים בזמן הכנת המקרון, וגם מספר טיפים בנושא "מקרון".

יישון החלבונים

יש כאלה ששומרים את החלבונים מחוץ למקרר מספר ימים על מנת "ליישן" אותם, מה שאמור לתת למקרון מרקם "נכון" יותר. אני לא מיישנת אותם ימים על גבי השיש. אני מפרידה ביצים, ומשאירה את החלבונים בחוץ כשעה.


הקצפת חלבונים

חשוב להקציף לקצף יציב, אחרת הוא יהיה נוזלי מדי, ויהיה קשה לעבוד איתו. קצף מוקצף מדי, לעומת זאת, לא ייתן לנו את המרקם שאנו רוצים, וככל שתשמרו עליו, הוא גם יגרום למקרון להיות תפוח יותר (פחות טוב במקרה של מקרון).

מדוע מוסיפים מלח?

כאן המלח הוא לא בשביל הטעם, אלא הוא נועד לסייע לסוכר לייצב את המרנג.

לסנן או לא לסנן?

יש המסננים את היבשים 3 פעמים, או אפילו טוחנים דק שוב ושוב. בעיניי זה מוגזם. אפשר לסנן היטב פעם אחת, או לטחון את שלשת המרכיבים היבשים יחד, ואם ממש צריך, אפשר לעשות זאת שוב.
מדוע טוחנים את אבקת השקדים יחד עם אבקת הסוכר? בגלל שזה מונע מהשקדים להיהפך לחמאת שקדים.
*חשוב לקנות שקדים טריים במשקל, ואפשר כמובן גם לטחון אותם בבית.

קיפול היבשים וצורה סופית של המקרון

מקרון שתפח מדי-אומר שהיינו עדינים מדי עם המרנג, והשארנו אותו עם הרבה מדי אוויר בפנים.
מקרון שטוח כמו פיתה ולעיס? זה אומר שהתעללתם במרנג קצת יותר מדי.

זילוף

מזלפים עם צנתר עגול וחלק מלמטה, אחרת, אם נעלה, המקרונים יהיו תפוחים מדי.
חשוב לזלף על משטח סיליקון או נייר אפייה, וסיליקון עדיף. מדוע? חוץ מזה שקל לעבוד איתו, נייר האפייה מגיע מקופל, ולכן, הקיפולים שלו, מונעים מהמקרון לקבל תחתית ישרה לגמרי (כן, הוא עד כדי כך בעייתי).
ואם אתם בכל זאת משתמשים בנייר אפייה, אתם יכולים להדביק את הקצוות שלו לתבנית, על מנת למנוע ממנה תזוזה בעת הזילוף.

התבנית שלכם גם צריכה להיות ישרה, כי כל שיפוע בה, יוביל לעיוות צורת המקרון באותו החלק של התבנית (הכוונה לתבנית של תנורים למשל).


מרווחים בין המקרונים

מה קורה אם לא השארנו מספיק רווח בין המקרונים, ו/או הקצף יצא נוזלי מדי? הם יתפשטו ויהפכו לצורה אמורפית, כמו זאת שבתמונה למטה

מקרון אמורפי

בועות אוויר

אפשר לדפוק מעט את התבנית על השולחן על מנת להוציא בועות אוויר, ולשטח את הצ'ופצ'יק שנוצר בזילוף.
אני מוצאת שזה דווקא משטח אותם מדי, ונותן לפעמים תוצאה פחות טובה.

ממתינים למקרונים לאחר ההכנה

מדוע להשאיר אותם בחוץ לאחר שכבר הכנו אותם? מפני שכך הם מקבלים קרום ושוליים ("מעין רגליים" בשפת המקצועית), וברק, וזה גם מונע סדקים. מה עלול לקרות אם לא תעשו זאת? תראו בתמונה שלמטה.

אם אחרי כ-3/4 שעה לא נוצר קרום, הוא כנראה לא יווצר ואין מה לחכות לו. פשוט הכניסו אותם לתנור.
מה קורה אם תמשיכו לחכות לקרום? העוגיות שלכם עלולות להתפוצץ בתנור והאפייה שלהן לא תהייה אחידה וטובה.


העוגייה שהתפוצצה

אפייה

קל מאוד לייבש מקרון, כי הוא בעצם מתבסס על מרנג, שממנו מכינים נשיקות, שמיועדות לייבוש בתנור.
לכן, אפיית יתר של מקרונים, תסתיים במוצר שהוא בעצם נשיקה יקרה, מושקעת, ומיובשת. איך יודעים שייבשנו את המקרון? הוא יבש, מתפורר, ונראה קצת "פחמי" מבפנים, כמו בתמונות למטה.


מקרון well done בדרגת עשייה של "פחם"


ושוב-פחם


צבעי מאכל ותוספות

אפשר להכין תערובת בסיסית של מקרון (מעין מקרון וניל) על ידי החלפת כמות אבקת הקקאו באבקת סוכר. אם במתכון היה לכם 25 גרם אבקת קקאו, פשוט הוסיפו 25 גרם אבקת סוכר במקומו, לכמות אבקת הסוכר הקיימת.

אני לא אוהבת להשתמש בצבעי מאכל באוכל, אבל אם אתם מכינים מקרון בסיסי (לא שוקולד) ורוצים להוסיף לו צבע מאכל, עדיף להשתמש באבקה (כי יש בה פחות נוזל שעלול להפריע למרנג). את האבקה יש להוסיף בשלב שבו מקפלים את האבקות למרנג.

אם רוצים, מכינים תערובת בסיסית (לא למקרון שוקולד), מחלקים אותה למספר כלים, ומוסיפים לכל כלי מעט צבע מאכל.

מקרון פחות אוהב תוספות כבדות כמו אגוזים. אפשר להוסיף אגוזי לוז מסוכרים למשל, כי הם קלים יחסית במשקלם, אך אגוז פקאן שלם לעומת זאת, יפיל את המקרון באמצע ויצור חור.

אפשר לשחק עם הצבעים, הטעמים, המילויים, והקישוטים של המקרון, אך הבסיס נשאר פחות או יותר, אותו הדבר (תלוי במתכון). אז אם יש לכם רעיונות יצירתיים, לכו כל זה!



יום רביעי, 8 בינואר 2014

10 דברים שלא ידעתם עליי, וגם- הזוכים בפרס "הבלוג הכי טוב לשנת 2013"

את המשימה לכתוב "10 דברים שאף אחד לא יודע עליי", קיבלתי שנה שעברה (טוב נו, שבוע שעבר) מרעות, בעלת הבלוג "אין דבר כזה מתוק מדי". מסתבר, שזה זמן מה, רצה בין הבלוגרים משימה שבה הם צריכים לספר על עצמם דברים שהקוראים לא יודעים עליהם.

שברתי את הראש בניסיון למצוא דברים על עצמי שאתם לא יודעים (ואני מוכנה לספר), ומצאתי אפילו 10 כאלה.
אחרי שקיבלתי את המשימה, הייתי צריכה להטיל את המשימה הזאת על בלוגרים אחרים, כדי שגם הם ישברו את הראש :)
אז דורית, מהבלוג החדש "ניחוח לישה", ונועה- שאותה אתם כנראה כבר מכירים, מהבלוג " Noa's Cakes "- המשימה עוברת אליכן.

ואם כבר פוסט ראשון לשנה האזרחית החדשה, אז למה לא להתחיל בפרגון?
זוכרים שפרסמתי בעמוד הפייסבוק שלי קישור לזוכי תחרות "הבלוגים הטובים ביותר לשנת 2013 של המגזין Saveur בקטגוריית האוכל" ? אז עכשיו, יש לי רשימה משלי.
הבלוגים אמנם מחו"ל, אבל ממש כדאי לכם להכיר אותם (וחוץ מזה, בשביל מה יש Google Translate?).
ואם ממש אין לכם סבלנות לתרגם מתכונים, לפחות תציצו בתמונות. הן מעוררות השראה.



10 דברים שלא ידעתם עליי


1.אני לא טיפוס של בוקר. אם אין משהו ממש חשוב שאני אמורה לקום מאוד מוקדם בשבילו, לרוב, השעון שלי מצלצל, ומצלצל, ואני מושכת את הזמן ונמרחת במיטה. עד שכבר אין ברירה, ואני חייבת להתארגן בזמן שיא.
2.וכשאני קמה-אני לא שותה קפה. אף פעם. למעשה, אני לא אוהבת קפה בכלל.
3.החלק הכי כיפי של היום, מתחיל אצלי דווקא בערב. אחרי מקלחת ארוכה ומפנקת, וארוחה טובה, אני מתמלאת אנרגיות חדשות.
4.אחד הדברים הראשונים שהכנתי בילדותי היה מרנג, כזה שמכינים ממנו נשיקות.
5.עם כל הכבוד לבלוגים, אין כמו להחזיק ספר מתכונים טוב ביד.
6.לפני שהתפניתי לחשוב על אפייה, התחביב הכי גדול שלי היה ציור. או יותר נכון, עיצוב אופנה. הייתי מעצבת קולקציות שלמות, והבית היה מלא ב "Vogue", "W", "Marie Clair", "Elle", וגם חוברות נוספות שאספתי מכל מיני חנויות. במשך השנים זרקתי כל פעם עוד ועוד, עד ששנה שעברה זרקתי את כל המגזינים, כי כבר לא היה להם מקום. עד היום אני מרגישה שיש לי מוניטין שאסור לי להרוס, וזכרונות מבגדים שהיום הייתי כבר מתפדחת ללבוש.
7.לא יכולה לצאת מהבית בלי לק וציפורניים מסודרות. נדיר שתראו אותי בלי פרנץ'.
8.הארון שלי מלא שמלות. גם כאלה שטובות לאירועים של "פעם ב". את אחת השמלות שלי לבשתי השנה פעם אחת. אגב, כשקניתי אותה, ידעתי שאני כנראה לא אלבש אותה יותר מדי, אבל היא הייתה כל כך מיוחדת, ובהנחה..:/
9.באחת הפעמים שהייתי בארה"ב, הייתי ניצבת בסרט. אין לי מושג איך קראו לו, והקלטת (כן, כן) שהבטיחו לי, מעולם לא הגיעה אליי.
10.יש לי הרבה סבלנות. באמת. אבל בלוגרים שמעתיקים רעיונות יצירתיים במיוחד של מישהו אחר, ולוקחים לעצמם את התהילה? אליהם יש לי 0 סבלנות.



הזוכים בתחרות בלוג האוכל הטוב ביותר לשנת 2013;


* לא היה לי פשוט לבחור, ובטח שלא למיין לקטגוריות. הרי יש בלוגים שהם גם יצירתיים, גם עם מתכונים מצויינים, וגם עם תמונות מדהימות..אז לא בחרתי. כי מותר לי.זה הבלוג שלי.
פשוט קבלו רשימה של הבלוגים הכי טובים ברשת:

1. הבלוג הכי חמוד ברשת. ותאמינו לי, ראיתי כבר בלוג או שניים. כל כך יצירתי, ויחד עם זאת נראה שהיא עושה זאת ללא כל מאמץ.
הבלוגרית הספרדייה, כל כך מצליחה, שהיא כבר הספיקה להוציא לאור ספר, וחיקויים של המתכונים שלה ניתן למצוא ברחבי האינטרנט. לא מעט מהחיקויים, אגב, הם מהארץ, והם נעשים על ידי בלוגרים מוכרים..
האתר קיים גם בגרסה באנגלית.
http://www.larecetadelafelicidad.com/ 





2. כל כך מוכר, שאין כנראה בלוגר אוכל שלא מכיר אותו, ובצדק. עוד בלוג יצירתי, שמפתיע לא רק בשילובי טעמים, אלא גם בפרזנטציה.
http://www.sprinklebakes.com/




3.אם קישוטי עוגיות זה משהו שמושך אתכם, "Bake at 350" נוצר בשבילכם. תמצאו שם לא מעט רעיונות והשראה על איך לקשט עוגיות עם רויאל אייסינג.

http://bakeat350.blogspot.co.il/



4.לא בלוג, אלא מגזין אוכל ברשת, שמכיל מתכונים בשילוב צילומים מדהימים של הצלם Mowie Kay.
http://www.mowiekay.com/ 




5. מגזין הלייף סטייל (והאוכל) הכי טוב של השנה: http://www.sweetpaulmag.com/




ואיך אפשר בלי להוקיר את קונדיטור השנה Dominique Ansel, ששיגע את כל העולם עם ה- Cronut שלו, שהוא מעין שילוב של סופגנייה וקרואסון?
וגם, עם הקונדיטורית שבקלות זוכה אצלי בתואר "אמנית השנה"- Maggie Austin. פשוט אין מילים.


יש לכם בלוגים שאתם אהבתם וחושבים שאחרים לא שמעו עליהם? קדימה, שתפו אותי!



יום שני, 2 בדצמבר 2013

רויאל ורניקי, או- ארוחת בוקר ב- Baba Yaga

מריה נראית בדיוק כמו בסדרה. אותם פנים, ואותו חיוך שמשדר: "איזה כיף לי! עכשיו אני הולכת ליהנות".
כש-Yes הזמינו אותי מטעם התוכנית החדשה "רויאל שף", למסעדת Baba Yaga, ללמוד ממריה איך מכינים ורניקי ובלינצ'ס, החזקתי אצבעות.

ממש רציתי לפרגן ולאהוב את מריה, את האוכל, את המסעדה, ואת החוויה. אבל, היה את הסיכוי הלא קטן הזה, שאני אקום מוקדם בבוקר, אסע בפקקים לת"א, אפגוש שם כמה בלוגרים, ומריה-תקפל כמה בלינצ'סים ותמשיך לעסקיות.
אבל, אמרתי לעצמי, נלך. נראה. מה כבר יכול להיות?

הדלת הראשית הייתה עדיין נעולה (השעה הייתה 8 בבוקר, והמסעדה נפתחת רק ב- 12), ואסף, איש היח"צ של Yes הציץ פתאום החוצה וסימן לי שצריך להיכנס מהדלת הצדדית. נכנסתי ופגשתי את מריה, סמדר (מחברת ההפקות), ואת עמיתותיי הבלוגריות.

אחרי קפה וסבב היכרות קצר, מריה נכנסה ישר למטבח ופתחה בטיפ קולינרי: את הבלינצ'ס אני מכינה עם סודה. לא אבקת סודה, אלא מי סודה. ועבודת קיפולי הבלינצ'ס החלה..

מריה מצלחתת בלינצ'ס 

אם אתם צופים בסדרה "רויאל שף", אתם בטח תהיתם איך ייתכן שכל המשתתפים לא הבינו שבפניהם עומדים שחקנים, ולא המלכה אליזבת בכבודה ובעצמה..לא יכולתי להתאפק, ופניתי למריה בשאלה ישירה:" לא יכול להיות שלא זיהיתם שאלה היו שחקנים!" טוב, יותר קביעה משאלה, ואיש היח"ץ הנהן ואמר שזאת השאלה הנשאלת ביותר.
מריה צחקה ואמרה שההתרגשות מההגעה, מזג האוויר הסוער, הלימוזינה והאיש שהריע בצד עשו כנראה את שלהם, והיא מעולם לא חשבה שיעבדו עליהם ככה. "פדיחה, אבל היה ממש היסטרי" מסכמת מריה.

עוד שאלה נפוצה שנשאלה היא מה קורה בין גבאי למריה. "תצטרכו לראות את הסדרה!" ענתה מריה שכנראה כבר שמעה את השאלה בעבר. אם אתם שואלים אותי, הזיווג הזה הוא 100%. כלומר, 100% שגבאי רוצה, ומריה מסרבת.

לשאלתי האם היא לקחה משם מנות שהייתה רוצה להוסיף למסעדה שלה, היא אמרה שכן, אבל נורא קשה להוסיף מנה חדשה למטבח הקטן במסעדה, מכיוון שזה דורש סוג של היערכות מחדש. היא כן אוהבת דיוק בבישול, ולכן מאוד אהבה את הבישול המולקולרי שבו התנסתה בתוכנית.

אסכם במשפט של מריה:"הרוסים אוהבים חמאה". ואכן, כל דבר שהכנו (וכנראה גם כל המנות במסעדה) עוברות את שלב ה"החמאה". אחד הדברים שישר קפצו לי לעין היה גוש חמאה ענק במטבח (ברקע, ממש מאחורי מריה בתמונה).

לאחר הצטרפותה כשותפה שלישית לפני שנתיים, נוספו למסעדה מנות חדשות, וגם גן מטופח ונעים שבו יש פינות ישיבה מעץ ומוזיקה חיה בסגנונות שונים כל ערב. המסעדה מציעה עסקיות ופתוחה כאמור, מ-12 עד חצות.

בובות באבא יאגה פזורות ברחבי המסעדה 
בין המנות שהכנו היו בלינצ'ס במילויים שונים, וורניקי עם דובדבנים. הורניקי היו טעימים במיוחד, ומריה הסכימה לשתף אותנו במתכון.

דובדבנים מושרים בסוכר

ורניקי עם דובדבנים (והרבה חמאה)- מתכון של מריה פיסנץ 

1 ק"ג קמח
1 ביצה
400 מ"ל מים
כפית מלח
2 ק"ג דובדבנים
2 כוסות סוכר

*מפשירים את הדובדבנים (אם הם קפואים) ומשרים בסוכר לפחות 4 שעות.
*מכינים בצק מקמח, ביצה, מים ומלח, ומרדדים.
*קורצים עיגולים עם כוס בבצק.
*סוחטים את הדובדבנים לפני המילוי. ממלאים כל עיגול ב 1-2 דובדבנים.
*סוגרים את העיגול לצורת ירח ומהדקים.

איך יוצרים צורת חצי ירח יפה? מריה מדגימה


*ניתן להקפיא  את הורניקי בשלב זה, ולבשל בשלב מאוחר יותר, או להכניס לכ-10 דקות למים רותחים, עד שהם מוכנים.

ניתן להכין גם רוטב קרמלי מהדובדבנים, על ידי טיגון חמאה במחבת, הוספת סוכר, ולאחר שהתערובת הופכת לקרמל, הוספת דובדבנים וטיגון של מספר דקות. מגישים בתוספת הרוטב ועם שמנת חמוצה וסוכר.

ארוחת בוקר בבאבא יאגה
את המנות של מריה ושאר המתמודדים, תוכלו  לראות בתוכנית "רויאל שף" בערוץ "יס קומדי", בימים א-ה בשעה 20:30.

עוגיות חמאת עיזים עם פיסטוקים וסילאן

השילוב של גבינת עיזים ותאנים/דבש/סילאן סיקרן אותי כבר זמן מה, אך עד עכשיו לא יצא לי להתנסות בו.
אינני חובבת גבינות עיזים, או כל מה שהוא אכיל עם תוספת של "עיזים" אחריו, אבל הסקרנות שלי באפייה גדולה יותר מהעדפותיי האישיות..
האתגר של מנטקה החודש נתן לי את ההזדמנות לחשוב על שילובים מעניינים של פיסטוק במטבח, וכך עלה לי הרעיון שגבינת/חמאת עיזים תשתלב איתו יופי. אם אתם רוצים לראות מתכונים נוספים עם פיסטוק, כנסו לראות את רשימת הפוסטים של חבריי הבלוגרים כאן: http://www.manteka.co.il/items/1202.html

בעוגיות האלה השתמשתי בחמאת עיזים שנותנת טעם שונה קצת, אך אינה משתלטת על העוגייה. הוספתי לה סילאן, והשילוב יצא מעניין במיוחד.

לאלה מכם שאוהבים חמאת עיזים, זוהי וריאציה מעניינת לקינוח קל שאתם יכולים להכין בבית. אלה מכם שאינם חובבי חמאת עיזים, או שעדיין לא ניסו אותה, יכולים להכין את העוגיות האלה פשוט כי שילוב הטעמים אולי מסקרן אתכם. טוב, גם כי הן טעימות, ובעלות טעם מאוד מיוחד.

עוגיות חמאת עיזים עם פיסטוק וסילאן

עוגיות חמאת עיזים עם פיסטוק וסילאן


כמות: כ-25 עוגיות בקוטר של 1.5-2 ס"מ

100 גרם חמאת עיזים
45 גרם סוכר חום כהה
1/2-3/4 כפית גרידת תפוז (לא חובה)
1 כוס קמח
קורט מלח
60 גרם פיסטוק חלבי, קצוץ גס

סילאן, לפי הטעם
20 פיסטוקים שלמים/חתוכים לרבעים, לקישוט


פיסטוקים גרוסים
1.מערבלים במיקסר עם וו גיטרה חמאה וסוכר חום. מוסיפים גרידת תפוז.

* גרידת התפוז בעיני מאוד מומלצת לעוגייה הזאת. אם אינכם אוהבים אותה, אפשר להשמיט אותה לגמרי, אך שימו לב שטעם חמאת העיזים יהיה טיפה יותר מורגש. אם אתם כן רוצים להוסיף אותה, אתם יכולים להוסיף חצי כפית, או אפילו יותר, אך שימו לב שטעם חמאת העיזים יטושטש, מפני שגרידת התפוז מאוד ארומטית.

גרידת תפוז ארומטית

2.מוסיפים קמח, מלח, ופיסטוק קצוץ, ומערבלים עד לאיחוד התערובת. להיזהר מערבול יתר.
3.יוצרים כדורים בקוטר של 1.5-2 ס"מ, ומשטחים אותם טיפה. מניחים במקרר, או בפריזר, עד שיתקררו ויתייצבו.

*ככל שהעוגיות קפואות יותר, הן ישמרו יותר על הצורה, וייתכן כי יהיו בתנור מעט יותר זמן.

4.מחממים תנור ל-160 מעלות.
5. מוציאים את הכדורים מהקירור/ההקפאה, ומניחים אותם על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ-15 דקות, עד שהן יציבות וזהובות מלמטה. חשוב לבדוק כמה דקות לפני, על מנת שלא יתייבשו.
6.מצננים.
7.טובלים כל עוגייה בסילאן, ומפזרים פיסטוקים לקישוט.

ולסיכום:
*מערבלים במיקסר חמאה וסוכר. מוסיפים גרידת תפוז.
*מוסיפים קמח, מלח, ופיסטוקים. מערבלים.
*יוצרים כדורים ומכניסים לקירור.
*מחממים תנור ל-160 מעלות.
*אופים כרבע שעה. מצננים.
*טובלים בסילאן. מקשטים בפיסטוקים.


הידעת?

מדוע קוראים לפיסטוק "פיסטוק חלבי"? זהו רמז למוצאו של הפיסטוק בחאלב, שבסוריה.

תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!

יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

Toffifee מהיר, מ- 3 מרכיבים בלבד

יכול להיות שאתם זוכרים, שפעם (טוב נו, שנה שעברה), כתבתי כאן פוסט על ממרח עוגיות לוטוס, או בשמו הזר יותר- "ספקולוס". את הפוסט הזה כתבתי כשהממרח עדיין לא היה מוכר, ובטח שלא מפורסם ונמכר בכל סופר, עוד לפני שכל המדינה (טוב, כל מי שאפייה מעניינת אותו, שזה בערך חצי מדינה), שמעה עליו.
אז קודם כל, שימו לב, ששמעתם עליו כאן לראשונה!! אבל חוץ מזה..אחרי שהממרח התפרסם, כל מתכון שפורסם בתחום האפייה חייב היה להכיל את ממרח עוגיות הלוטוס. כל מתכון. עד כדי בחילה. הזנחתי את הממרח מרוב מיאוס וחוסר עניין, ולא חזרתי אליו מאז.

אך בימים האחרונים, ראיתי שנותרה לי צנצנת של ממרח עוגיות לוטוס במקרר, והיא כבר לא עוררה בי רגשות שליליים כל כך. אז חשבתי שבא לי להכין קינוח קל. ממש קל. וגם שבא לי לשלב בו את הממרח, ושאני מאוד אוהבת Toffifee..

מכאן הדרך למטבח הייתה קצרה, ופחות או יותר באותו הרגע, הכנתי את הקינוח שהיה לי בראש.
בקינוח הזה, אתם לא צריכים לדעת להכין קרמל, להתעסק עם מדחום, להפעיל מיקסר, או להדליק את התנור.
כל מה שאתם צריכים, זה לדעת להפעיל את המיקרו. ואת זה-אני בטוחה שאתם יודעים לעשות.
אה, והוא מכיל 3 מרכיבים בלבד!


טופיפי ביתי בקלי קלות


Toffifee עם ממרח עוגיות לוטוס


כמות: לי יצאו כ-11 toffifee בקוטר של 2 ס"מ.

1/2 כוס ממרח עוגיות לוטוס (כ-130 גרם)
כ-30 גרם שוקולד מריר
אגוזי לוז שלמים, קלופים (אגוז לכל ממתק. תלוי בכמות הממתקים שיצאו לכם).

1.ממיסים במיקרו את ממרח עוגיות הלוטוס כ-20-25 שניות, עד שחלק מזה הופך לנוזלי (אין צורך שזה יהיה ממש נוזלי). מערבבים עם כפית לתערובת אחידה.

ממרח עוגיות לוטוס

2.ממלאים את השקעים שבתבנית בממרח המומס, כמעט עד הסוף. דופקים קצת את השקעים על השולחן, על מנת שלא יהיו בועות אוויר.
3.מכניסים את התבנית לפריזר למספר דקות.
4.בינתיים, ממיסים בפולסים קצרים את השוקולד המריר (כ-15 שניות בכמה פעמים, עד שהוא כמעט נמס, על מנת לא לשרוף אותו).
5.מוצאים את התבנית מהפריזר, מכניסים בתוך כל שקע אגוז לוז שלם.

אגוזי לוז שלמים

6. מכסים מלמעלה עם השוקולד המומס.

שלב אחרון! טופיפי נכנס לפריזר

7.מחזירים לפריזר. ו..סיימתם!

הממתק מוכן כבר אחרי כרבע שעה, אבל טעמו ומרקמו הכי טובים, לאחר מספר שעות בפריזר, כשהוא חצי קפוא (הוא אינו קופא עד הסוף). אם אתם אוהבים מרקם יותר קרוב לממרח, אז חכו כמה דקות שיפשיר.


הערות:
*אין לכם תבניות סיליקון? אין בעיה. אתם יכולים לקנות תבניות מפלסטיק שקוף, שהן הרבה יותר זולות, בחנויות לכלים חד פעמיים. לא רוצים? אתם יכולים לא לחמם את הממרח, לייצור כדורים עם הידיים, לשים בפנים אגוז לוז, להקפיא, להוציא, ולשים קצת שוקולד מריר מלמעלה.
*הצורה והגודל של התבניות ממש לא ישנו דבר. חשוב להקפיד על גודל קטן יחסית וצורה של חצי עיגול, רק אם אתם רוצים שזה יראה כמו הממתק המקורי.
*אפשר לשים אגוזי לוז גרוסים מעל השוקולד המריר, במקום אגוזי הלוז השלמים שבכל ממתק (ראו דוגמא בתמונה מתחת).

טופיפי עם שוקולד מריר, כמו במקור, ועם אגוזי לוז גרוסים



ולסיכום:
*מחממים את ממרח עוגיות הלוטוס כ- 20 שניות במיקרו.
*ממלאים בממרח תבנית שקעים, ומכניסים לפריזר.
*מוציאים מהפריזר, ומכניסים בכל שקע אגוז לוז.
*שמים מעל טיפת שוקולד מריר.
*מחזירים לפריזר.

ספוילר
אחרי שהכנתי אותן, ניסיתי לשלב בהן טעם של נס קפה, אך לא אהבתי את התוצאות. מה שכן, תוך כדי, חשבתי על שם חדש:"coffifee"!
השם הזה כל כך מוצלח בעיניי, שהחלטתי כן לעבוד על מתכון חדש שמשלב ממרח עוגיות לוטוס וקפה (ואולי אני גם אצליח לשלב בו את השם שהמצאתי).


הכלים:
תבנית סיליקון של Pavoni
כוס מ-Fox Home, באדיבות מור


תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!


יום ראשון, 8 בספטמבר 2013

וופל אמריקאי עם דבש

המתכון הזה הוא כל כך קל, שהחלק הכי מורכב בו, הוא לוודא שיש לכם מכשיר להכנת וופל בלגי (שבו תשתמשו להכנת וופל אמריקאי, אבל על כך, בהמשך..).
אולי זה יפתיע אתכם, אבל המכשיר הזה לא הצטרף אצלי לרשימת הכלים צוברי האבק, ואני דווקא משתמשת בו לא מעט. ואם אני שוכחת להשתמש בו, ואז פתאום מפרסמת מתכון לוופל אמריקאי עם דבש ברוח ראש השנה, בפייסבוק, אני מייד מקבלת תגובה של "אני רוצה" (שמות המגיבים יישמרו במערכת), וכך אין לי ברירה, אלא להוציא אותו מהמדף העליון, ולהשתמש בו שוב.

המתכון המקורי הוא בסיסי למדי, והגרסה שלי כאמור, נוצרה בבוקר ערב ראש השנה, כשהחלטתי שאם כבר חג, אז ארוחת בוקר שחיתות. ואם כבר ראש השנה, אז משהו עם דבש. ואם כבר שחיתות בשילוב דבש, אז וופל אמריקאי עם דבש, רימונים, ותוספות "כפי יכולתך". הכל למעשה בגללכם. כי לא יכולתי לא לפרסם משהו עם דבש, נכון?

אז אם אין לכם מכשיר להכנת וופל, השאילו/ קנו אחד (מישהו אמר תלושי חג שנשארו בארנק עוד משנה שעברה?) או שפשוט תרמזו למישהו שיקנה לכם אותו בתמורה לוופל אמריקאי.

וופל אמריקאי דבש בתוספת רימונים


וופל אמריקאי דבש


כ-9 וופלים גדולים. תלוי במכשיר שיש לכם.

2 ביצים
כוס חלב בטמפרטורת החדר
40 גרם (קצת פחות מרבע כוס) שמן קנולה
1 כף סוכר לבן
1.5 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
2-2.5 כפות דבש מחומם מעט (נוזלי, שיהיה קל לערבוב)


1.מחממים את מכשיר הכנת הוופל לפי הוראות היצרן.
2.טורפים ביחד את כל החומרים הרטובים, פרט לדבש; ביצים, חלב, שמן קנולה, וסוכר.
3.מערבבים בקערה נפרדת את הקמח, אבקת האפייה, והמלח.
4.מוסיפים את החומרים היבשים לרטובים. מערבבים.
5.מוסיפים דבש נוזלי ומערבבים מעט.
6.משמנים מעט את המכשיר ושמים כמות של כ-1.5 כפות מתוך הבלילה לכל ריבוע של וופל. שוב, הכל תלוי בגודל הוופל במכשיר. חשוב לכסות את כל הריבוע של הוופל, אך לא להציף אותו, כדי שלא ינזל אחר כך מהמכשיר לצדדים.
7.מחכים כדקה-שתיים, והוופל מוכן.

זמני ההכנה של הוופל משתנים בהתאם למכשיר וגודל הוופל, מידת החום, ומידת העשייה. וכן, גם לוופל יש מידת עשייה, והוופל הזה הוא רך יחסית (הגרסה האמריקאית). שימו לב שצריך להשגיח על הוופל, כי יש בו דבש, שנוטה להישרף בקלות.


הידעת?
מה ההבדל בין וופל בלגי לוופל אמריקאי?

הוופל האמריקאי הגיע לארה"ב בעקבות ההולנדים, ב-1620. הוא בדרך כלל מרובע/עגול ועשוי מבלילה של ביצים, חלב, חמאה, סוכר, קמח, וחומרי התפחה, והוא נאפה במכשיר מיוחד להכנת וופל.

הוופל הבלגי לעומתו (או בשמו הוותיק יותר-"גופרה"), הוא בדרך כלל עבה יותר וקל יותר, ועשוי מבלילה שמכילה חלבונים ,אשר מעניקים לו מרקם קריספי וקליל, ושמרים כחומר התפחה (לעומת אבקת אפייה/סודה לשתייה בוופל האמריקאי), מה שהופך את הכנתו למעט יותר ארוכה ומורכבת. בגרסה המקורית, מוסיפים לוופל הבלגי גם פניני סוכר (מעין גבישי סוכר).


רגע היסטורי

הגופרה הוא מושג עתיק בצרפתית, שמשמעותו "חלת דבש". המכשיר, שהיה קיים עוד לפני המצאת הוופל הבלגי עצמו, שימש למעשה להטבעת קפלים בבד (שמיכת פיקה למשל). מכשיר זה, לפי האגדה, הגיע בטעות למטבחו של השף של אחד מנסיכי בלגיה, והוא, בפרץ של לחץ מעורב ביצירתיות, השתמש בו להכנת וופל בלגי.
מספרים, שלנסיך התחשק באותו הרגע מאפה עם פניני סוכר, והשף, שבדיוק עמל על בריוש עתיר חמאה, פשוט הוסיף לבצק פניני סוכר, ואפה אותו באותו מכשיר הגופרה שמצא, במהירות רבה.

גרסה אחרת, טוענת שהוופל הבלגי נוצר עוד בתקופת ימי הביניים, בה אביר עוטה שריון קשקשים התיישב במקרה על התערובת החמה, וכך הוטבע בה דגם שתי וערב (הגרסה השנייה קצת מופרכת בעיניי, אבל מה לי ולאבירים עוטי שריון?).
את הוופל הבלגי באירופה, מגישים עם אבקת סוכר, קרם פרש/ קצפת, או מרקחת פירות טריים, וללא סירופ מייפל או רטבים, כקינוח או כחטיף.



מקורות שמהם גם אני למדתי משהו חדש:
nrg
וויקיפדיה


תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!


יום שישי, 9 באוגוסט 2013

עוגת שמרים חמאת בוטנים ונוטלה

הפעם, למרות שאני לא אוהבת חמאת בוטנים, נשארתי עם 2 צנצנות חמאת בוטנים שפשוט הייתי חייבת לעשות איתן משהו.
על השאלה "איך אפשר לא לאהוב חמאת בוטנים??" אני לא יודעת לענות. אני פשוט לא מחבבת אותה במיוחד.
ועל השאלה איך "נתקעתי" עם 2 צנצנות של חמאת בוטנים בלי לאהוב חמאת בוטנים, דווקא יש לי תשובה.

פרוייקט הבלוגרים של אתר מנטקה, שבו אני משתתפת, סימן לו למטרה אתגר חודשי בנושא בוטנים/חמאת בוטנים.
וכך, עם לא מעט רעיונות יצירתיים, אך ללא רגע פנוי לאפייה, נותרתי ללא פוסט, אך עם הרבה חמאת בוטנים.

ברגע ספונטני חיפשתי באינטרנט מתכון לעוגת שמרים (כן, אין לי עונות. כשבא לי שמרים, גם קיץ לא עוצר בעדי), וכך נפלתי על המתכון של קרין גורן.
עשיתי בו מספר שינויים, והפכתי את הבצק לפרווה (במקום חמאה, השתמשתי בשמן), ואז, החלטתי להוסיף לו גם נוטלה (הלך הפרווה..)

אז הנה מתכון לעוגת שמרים עם חמאת בוטנים ונוטלה. טעימה, נימוחה, ולחה ( שלא כמו הרבה עוגות שמרים יבשות, ועם מעט מאוד מילוי). טעים טעים. פשוט מאוד, עד כדי כך, שהכנתי אותה פעמיים ברצף.

עוגת שמרים עם חמאת בוטנים ונוטלה (צילום:תומר ברץ)

עוגת שמרים עם חמאת בוטנים ונוטלה


כמות של 2 עוגות שמרים בתבניות אינגליש קייק

3 כוסות + 3/4 כוס קמח
25 גרם שמרים בגרגירים (1/2 שקית "שמרית")
25 גרם משפר אפייה (1/2 שקית של "שמרית")
1/4 כוס סוכר
1/4 כוס+כף מיץ תפוזים
100 מ"ל שמן
2 ביצים
קורט מלח
350 גרם נוטלה
300 גרם חמאת בוטנים (הדבר האמיתי- Skippy, בטעם טבעי, וללא תוספת בוטנים)

ביצה טרופה או מעט תה חזק להברשה


1. מכניסים קמח, שמרים, משפר אפייה וסוכר ,לקערת המיקסר, ומערבלים.

ולשאלה "האם אפשר לוותר על משפר האפייה?" התשובה היא כן, אבל..הוא משפר את המאפה פלאים. הוא עוזר לנו לייצור מאפה טעים, לח, שנשמר זמן רב יותר ומתייבש לאט יותר.

2. מוסיפים מיץ תפוזים, שמן, וביצים (אחת-אחת), מערבלים.
3. מוסיפים את המלח. מערבלים ערבול קצרצר.


שמרים..


4.מכסים את הבצק במגבת או בניילון נצמד, ונותנים לו לנוח כשעה וחצי-שעתיים עד שיכפיל את נפחו (הזמן תלוי בטמפרטורת החדר).


בצק שמרים 

עכשיו, שימו לב; אתם יכולים לבחור איזו צורה שבא לכם, לרדד, ולגלגל בהתאם. סה"כ, יוצאת כמות של 2 עוגות אינגליש קייק. אפשר לעשות צורת חלה עם 2 צמות או יותר. אפשר גם לעשות צורת שושנים עם 3 שושנים לכל עוגה.

הנה מספר אפשרויות:

5. ל-2 עוגות אינגליש קייק בצורת חלה- אחרי שהבצק תפח, מחלקים אותו ל- 4 כדורים שווים בגודלם. מרדדים כל כדור למעין יריעה.

אין צורך להיות מהנדס בשביל עוגת השמרים הזאת, ולמדוד את כדורי הבצק אחד-אחד (אלא אם כן ממש בא לכם). פשוט הקפידו על כך שמשקל כל אחד מהכדורים יהיה זהה פחות או יותר.


6. מרדדים כל כדור ליריעת בצק (לא סימטרית בעליל), כך שיווצרו לכם 4 יריעות. 2 יריעות לכל עוגה.
7. מורחים על כל יריעה חמאת בוטנים בנדיבות.


יריעת בצק שמרים עם שכבה נדיבה של חמאת בוטנים

8. מרחו על כל היריעות שכבת נוטלה, מעל לשכבת חמאת הבוטנים. כך יווצרו לכם סה"כ 4 יריעות, שכל אחת מהן מרוחה בשתי שכבות, שכבה תחתונה של חמאת בוטנים, ושכבה עליונה של נוטלה.


יריעת בצק שמרים עם שכבת נוטלה מעל שכבת חמאת בוטנים


9. גלגלו כל יריעה לגליל, והשתדלו שהגלילים יהיו פחות או יותר באותו האורך והעובי.


גליל במילוי חמאת בוטנים ונוטלה



10. צרו מכל שני גלילים צמה, והניחו בתוך תבנית אינגליש קייק. מתוך 4 הגלילים יווצרו כמובן-2 עוגות.

כאן בתמונה שיחקתי קצת עם הבצק והכנתי אפילו שלשה גלילים, אבל לטעמי העוגה יוצאת יותר לחה כאשר יש רק שני גלילים.

יוצרים מאפה שמרים דמוי חלה

עוגת שמרים בהתהוות

אפשרות נוספת;

אפשר לייצור צורת שושנים, עם אותה טכניקה בדיוק. כדורים> גלילים > שושנים ( מלפפים את הגליל מסביב לעצמו).
השינוי היחיד הוא במספר הגלילים, כך שבמקום לעשות 2 לכל עוגה, מכינים 3 גלילם לכל עוגה, וכך יש לכם 3 שושנים לכל עוגה, 6 שושנים סה"כ.




שושני בצק חמאת בוטנים ונוטלה


11. מחממים את התנור ל- 170 מעלות.
12. משאירים את הבצק לתפיחה נוספת עד שהתנור מתחמם.
13. מברישים את הבצק בביצה טרופה או בתה חם שהוכן מראש.
14. אופים כחצי שעה ב-170 מעלות, (אפשר לבדוק כמה דקות לפני, שלא תתייבש), ואז עוד 10 דקות, בחימום תחתון בלבד.
למה? כי זה מונע מהמאפה להיות רטוב מלמטה, אך לא מייבש את כולו בתנור 10 דקות נוספות.

מומלץ להגיש היישר מהתנור, או מחומם.

*ניתן להקפיא את העוגה בפריזר מספר שבועות, כשהוא עטופה בניילון נצמד.


ולסיכום:
*מערבלים במיקסר קמח, שמרים, משפר אפייה, וסוכר.
*מוסיפים מיץ תפוזים, שמן, וביצים. מערבלים.
*מוסיפים מלח. מערבלים.
*מכסים את הבצק עד שיכפיל את נפחו.
*בוחרים את הצורה של העוגה שרוצים. יוצרים מספר כדורים בהתאם.
*יוצרים יריעות מהכדורים.
*מורחים בחמאת בוטנים. מורחים נוטלה מעל לשכבת חמאת הבוטנים.
*יוצרים גלילים.
*יוצרים צמה/שושנים (בהתאם לצורה שבחרתם).
*מניחים בתבניות.
*מחממים תנור ל-170 מעלות.
*מתפיחים את העוגות עד שהתנור חתחמם.
*מברישים בביצה או תה.
*אופים כחצי שעה.
*אופים 10 דקות נוספות על חום תחתון של התנור בלבד.

הכלים:
מגש מתוקים FOX HOME


תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!


יום שני, 3 ביוני 2013

מוס שוקולד לבן עם פירות יער+הצעת הגשה

לפני זמן מה עלה לי בראש הרעיון של להכין עוגת גבינה עם תותים מסוכרים, שתהיה קפואה, וגם תזכה להגשה קצת יוצאת דופן. הכנתי אותה, והיא הייתה טעימה, וגם יפה, אבל משהו עדיין לא הסתדר לי.

רוב עוגות הגבינה אינן עוברות טוב הקפאה (למרות שזה מה שאנחנו מקבלים הרבה פעמים בבתי הקפה), והמרקם שלהן, וגם הטעם, נפגעים.

ולכן, מאז שהכנתי אותה לראשונה, חשבתי כיצד אוכל לשמור על צורת ההגשה המיוחדת הזאת, אבל בשילוב של מתכון ללא גבינה.

נדרש משהו קרמי, מתוק, וצבעוני. הקרמי היה השמנת המתוקה, המתוק היה השוקולד הלבן, והצבעוני (בכל זאת, פרחים)- היו פירות יער.

אז מה גרם לי לחשוב דווקא על פירות יער? פרוייקט הבלוגרים של מנטקה, שמדי חודש מפעיל את גלגלי היצירתיות שלי. תוכלו לקרוא על הפרוייקט ועל מתכונים נוספים עם פירות יער כאן:

http://www.manteka.co.il/items/1118.html


פירות יער

בעד: את הקינוח הזה מאוד מאוד קל להכין. והבונוס? העוגה הזאת כל כך מרשימה, שאתם יכולים להביא אותה כמתנה, או להניח אותה במרכז השולחן בזמן הארוחה. כך, עד שתסיימו לאכול את העיקרית, היא תהיה בדיוק במרקם הנכון, ומוכנה לאכילה.

נגד: אין.

אז נכון, אני לא אובייקטיבית. אבל אתם מוזמנים להכין ולראות שאני צודקת ;)

מוס שוקולד לבן עם פירות יער בגרסת זר פרחים

מוס שוקולד לבן עם פירות יער


כמות: תלויה בגודל ובנפח תבנית הסיליקון שיש לכם

150 גרם שוקולד לבן (במטבעות, או שבור לחתיכות קטנות)
250 מ"ל (סה"כ) שמנת מתוקה להקצפה 32%  (130 מ"ל לגנאש, ו- 120 מ"ל נוספים, לקצפת)
כ-200 גרם פירות יער (פטל אדום/פטל שחור/פרי יער אחר, או שילוב) לקישוט
ובנוסף, לפחות כ-200 גרם נוספים לתערובת. לפי הטעם.

כלים:
תבנית סיליקון עם שקעים של חצאי עיגול/פרחים/צורות אחרות
שיפודים מעץ

הכנה מראש:
1.שמים בקערה שוקולד לבן ו-130 מ"ל שמנת מתוקה. מכניסים למיקרו ומפעילים לכ-15 שניות.
מוציאים, מערבבים, ומכניסים למיקרו שוב לכ-15 שניות. מוציאים, מערבבים. במידה והשוקולד כבר כמעט נמס, נותנים לו לנוח מספר שניות, מערבבים שוב, ומניחים לו להתקרר. אם עדיין יש הרבה חתיכות שוקולד בפנים, נותנים לו עוד כמה שניות במיקרו ומוציאים. חשוב לא לחמם במיקרו בבת אחת, אלא בפולסים קצרים, אחרת השוקולד יישרף (ושוקלד לבן נשרף מהר מאוד).

מקררים, ומכניסים עטוף בניילון נצמד, למקרר. מקררים לפחות 5 שעות, או למשך הלילה.

2.מקציפים את יתרת השמנת המתוקה (120 מ"ל) במיקסר למשך דקה-דקה וחצי, במהירות בינונית-גבוהה, עד שמתקבל קצף יציב, אך לא קשה מדי. להיזהר לא להקציף יותר מדי, אחרת זה עלול להתפרק ולהפוך למרקם של שמנת נוזלית.

קצף יציב, אך עדיין לא קשה

3.מוציאים את הגנאש (תערובת השוקולד והשמנת), מהמקרר. מקפלים בעדינות את הקצף לתוך קערת השוקולד הלבן, בעזרת לקקן.
4.מעבירים את התערובת למיקסר ומקציפים כ -12-15 שניות, במהירות בינונית-גבוהה, עד לקבלת קצף יציב.
מכניסים למקרר.

5.אם אתם רוצים להוסיף פירות יער לתוך התערובת, קחו חלק מפירות היער שהכנתם, קצצו אותם גס, והוסיפו לתערובת השמנת המתוקה והשוקולד הלבן. (פירות היער השלמים מתאימים הרבה יותר לעיטור, אך מבחינת הטעם, עדיף לקצוץ אותם, על מנת שלא תקבלו "גושי" פירות יער קפואים בתוך המוס אחר כך.)

תערובת שוקולד לבן עם פירות יער

אם אתם רוצים רק לקשט עם פירות יער, אז מלאו תבנית סיליקון עם התערובת שהכנתם, וקשטו מעל בפירות יער שלמים.
שימו לב שאתם שמים את פירות היער בתבנית, בצד שיהיה כלפי מעלה. כלומר, בחצאי עיגול לדוגמא, הצד השטוח יהיה למעלה ועליו יש לשים את פירות היער.

לא כתבתי כאן את הכמויות המדוייקות של פירות היער, מכיוון שזה תלוי באיזו אופציה אתם בוחרים ובטעם שלכם.
ניתן רק לקשט עם פירות יער, או רק להכניס אותם לתערובת, ניתן לשלב בין שניהם, ולהוסיף כמויות לפי הטעם.
מה שלא תבחרו-ייצא טעים!

יחד עם זאת, שימו לב, שכמות גדולה מדי של פירות יער בתערובת (כזאת שצובעת את כל התערובת בצבע סגול) תשפיע כמובן על הטעם, וגם תדלל מאוד את התערובת שלכם. היא עדיין תקפא, אבל יהיה לה מרקם אחר, וייקח לה יותר זמן לקפוא.


מוס שוקולד לבן עם פירות יער נכנס לפריזר

6.הכניסו את הקינוח לפריזר. יידרש לו מספר שעות עד שייקפא לגמרי.

לאחר שהקינוח קפא, מוציאים אותו מהפריזר, מניחים לו להפשיר כמה דקות בחוץ (לא להפשיר לגמרי, אלא רק שיהיה נח לחלץ אותו מהתבנית).
מחלצים מהתבנית על ידי לחיצה על קצה המוס הקפוא עם הבוהן, ודחיפה עדינה.


מוס שוקולד לבן יוצא מהפריזר (אני השתמשתי בתבנית aebleskiver)

ניתן להגיש כמו שהם-על צלחת, או לשפד את חצאי הכדור בעזרת שיפודי עץ, ולשים בתוך כד/קנקן.

מוציאים בסמוך להגשה, ואוכלים כמה דקות לאחר שיצא מהפריזר.

ניתן להקפיא עד שבוע.

זר פרחי פירות יער בתוך קנקן



ולסיכום:
*הכנה מראש:ממיסים במיקרו בפולסים קצרים שוקולד לבן וחלק מהשמנת המתוקה.מצננים.מכניסים למקרר.

*מקציפים את השמנת שנותרה לקצף יחסית יציב.
*מקפלים את הקצף לתוך גנאש השוקולד הלבן.
*מקציפים את גנאש השוקולד הלבן עם קצף השמנת.
*מוסיפים פירות יער קצוצים.
*מכניסים לתבנית סיליקון.מקשטים בפירות יער.
*מקפיאים.
*מוציאים.מפשירים כמה דקות.
*משפדים.


כלים:
קערת פירות יער: פוקס הום
תבנית williams sonoma: aebleskiver


תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!