יום רביעי, 21 בינואר 2015

מנדיאנטים, או-מה עושים עם כל הפירות היבשים האלה?

אתה יודע שאתה בלוגר, כשאתה בוחר את הפיסטוקים בחנות אחד אחד. מנסה להציץ בין חצאי הקליפה ולנסות לדמיין כיצד שילוב הצבעים שלהם יצטלם, תוך כדי שאתה בודק את השעה ומוודא שעדיין יש שעות אור.

חלק בלתי נפרד מהיותך בלוגר הוא כפי הנראה, גם לטעום מאכלים שלא ממש רצית לטעום לפני כן. המסקנה: ג'ינג'ר מסוכר- hell no! וכל השאר-הולך.

הפעם, לכבוד ט"ו בשבט, החלטתי לכתוב כאן על המנדיאנט. הוא טעים, פשוט מאוד להכנה, ואפילו אינו דורש מתכון.
הוא גם המועמד האולטימטיבי לט"ו בשבט, מכיוון שהוא יגרום לכם להעריך מחדש את מגוון הפירות היבשים והאגוזים שאתם רואים בכל קיוסק בשבועות האחרונים (או את אלה שישארו לכם בסוף החג, מהשי שקיבלתם בעבודה).

המנדיאנטים הם למעשה דסקיות שוקולד מריר עם תוספות של פירות יבשים ואגוזים, שמקורם בצרפת. שמם הגיע מהנוהג של מסדרי הנזירים בצרפת לאסוף תרומות. ה- mendicans פירושו מצרפתית הוא קיבוץ תרומות ונדבות, וצורתן העגולה של הדסקיות אכן מזכירה את צורתן של מטבעות.
תפקידם של הפירות היבשים היה למעשה לייצג את צבעי הגלימות שסימלו כל אחד מארבעת המסדרים; ה-Dominicans יוצגו על ידי הצימוקים, ה-Augustinians יוצגו על ידי אגוזי לוז, ה-Franciscans על ידי דבלים, וה-Carmelite על ידי שקדים.

יחד עם זאת, מקור השראתם של המנדיאנטים הוא אמנם מקיבוץ נדבות, אך אל תטעו לחשוב שהיום הם ממתק שניתן לקנות בזול. הם עשויים עבודת יד ונמכרים ברחבי אירופה בשלל טעמים ולא במחיר שווה לכל כיס.

הרשימה שאני מביאה כאן אינה מתכון, ואין כאן יותר מדי הוראות הכנה. אלה יותר קווים מנחים שיסייעו לכם ליצור מנדיאנטים משלכם,  כיד הדמיון.

מנדיאנטים בשלל צבעים

מנדיאנטים


שוקולד מריר/חלב/לבן באיכות טובה
פירות יבשים ואגוזים (הצעות בתחתית העמוד).

1.מכינים על גבי צלחת פירות יבשים ואגוזים לפי הטעם.


שלל כל טוב שכולל חמוציות, שקדים, פקאנים ופיסטוקים

2.פורסים נייר אפייה על השולחן או על תבנית תנור גדולה.
3. ממסים שוקולד על בן מארי או במיקרוגל.

על מנת לזרז את תהליך ההמסה, שוברים את השוקולד לקוביות או חתיכות כמה שיותר קטנות. מי משתמש בשוקולד במטבעות, יכול כמובן לדלג על שלב זה.

המסה בבן מארי-ממלאים סיר עם מים ושמים מעליו כלי לאידוי שלתוכו מכניסים קערת פלסטיק/נירוסטה/זכוכית עם השוקולד. מחממים את הסיר עם המים על אש בינונית-נמוכה.
אין לכם קערת אידוי? אפשר לשים את השוקולד בקערת נירוסטה או זכוכית בקוטר שמתאים לסיר, מעל הסיר עם המים. כל מה שצריך לעשות, זה להקפיד שהמים בסיר לא ייגעו בקערה עם השוקולד, ושהאש תישאר נמוכה. להשגיח ולערבב מדי פעם.
הכנה במיקרוגל-שמים את השוקולד בקערה שמתאימה למיקרוגל ומפעילים אותו בפולסים. מתחילים בכ-10-15 שניות, ואז עוד 5 שניות בכל פעם, תוך ערבוב בין חימום לחימום (הזמנים המדוייקים תלויים במיקרוגל שלכם). מה שחשוב זה להוציא את השוקולד כשהוא כמעט נמס ועדיין עם חתיכות שוקולד קטנות, על מנת להבטיח שהוא לא ימשיך להתחמם ויישרף. הגושים יימסו מעצמם תוך ערבוב קל מחוץ למיקרוגל.

4.מניחים שלוליות של שוקולד בקוטר של כ- 3-4 ס"מ, בעזרת שקית זילוף או כף על גבי נייר האפייה (במקרה הזה אפשר לוותר על השקית זילוף). ניתן לשטח אותן מעט, על מנת שלא יצאו עבות מדי, או להשאירן כפי שהן.

שימו לב שאינכם מזלפים את השוקולד על קיפולי נייר האפייה במידה ואתם משתמשים בנייר אפייה רגיל, על מנת לשמור על תחתית ישרה.

5.מפזרים על הדסקיות מכל טוב ונותנים להן להתגבש.

חשוב להניח את הפירות היבשים והאגוזים על הדסקיות כמה שיותר מהר, במיוחד אם טמפררתם את השוקולד. ברגע שהשוקולד מתחיל להתגבש, כל מה שתשימו עליו ייצור שוליים והמנדיאנט יצא פחות יפה. מעבר לכך, אם תחכו יותר מדי זמן, כל הטוב הזה פשוט לא יידבק לשוקולד.


הערות ותוספות:
*בחרו את השוקולד לפי הטעם ולא המחיר. מכיוון שהשוקולד הוא מרכיב עיקרי במנדיאנטים, השתמשו בשוקולד שאתם אוהבים לאכול.
ניתן להשתמש גם בשוקולד חלב או לבן, אך הלבן מומלץ פחות מכיוון שהוא יוצר מנדיאנטים מתוקים מדי בשילוב הפירות היבשים.

* אני מטמפררת את השוקולד (שלשם ההסבר על כך כך יידרשו מספר פוסטים נפרדים), אבל אם אתם לא יודעים לטמפרר או שפשוט אין לכם זמן, המיסו את השוקולד על בן מארי או במיקרוגל, לפי ההוראות, זה עדיין יצא טעים!

*באיזה פירות יבשים ניתן להשתמש? כל דבר שעולה בדעתכם ואתם אוהבים או סתם רוצים לנסות. דבלים, צימוקים, אגוזי לוז ושקדים כאמור, הם השילובים הקלאסיים. אפשר להוסיף גם: חמוציות, קוביות/שבבי קוקוס, פפאיה, משמשים, קליפות תפוזים, תותים, קיווי, ג'ינג'ר (אני לא הייתי שמה אותו, אבל היי, זה המנדיאנט שלכם!), אננס (כולם מיובשים כמובן) וגם  אגוזי מלך, פיסטוקים, פקאנים ועוד.
רוצים להיות קצת יותר מקוריים? מעט לבנדר או שבבי צ'ילי גם כן יכולים להוסיף טעמים מעניינים למנדיאנטים שלכם.
רוצים לעשות אותם יותר מושחתים? הוסיפו פירורי חלבה, פירורי עוגיות, אגוזי ברס, סוכריות m&m's ושאר חטיפים שיעשו לממתק הצרפתי אמריקניזציה.


הידעת?
פירות יבשים נראים אולי כבריאים יחסית אך מעבר לקלוריות הרבות שיש בהם, יש בהם כמויות גדולות של סוכר, צבעי מאכל ותוספים כימיים, והרבה פחות מזה ויטמינים. העדיפו פירות מיובשים מופחתי סוכר או ללא תוספת סוכר כלל.
צימוקים כהים למשל עדיפים בגדול על צימוקים בהירים, מכיוון שלצימוקים הבהירים מוסיפים חומרים כימיים. כנ"ל לגבי משמשים שככל שצבעם בהיר יותר, זה כנראה אומר שהוסיפו להם יותר חומרים כימיים על מנת לשמר את צבעם.

תודה שקראתם. מקווה שנהניתם!

יום שלישי, 3 ביוני 2014

פחזנייה מול עוגת גזר (עם קמח כוסמין)

נתחיל בווידוי:
אולי שמתם לב, שלאחרונה לא פרסמתי מתכונים חדשים.
עד כה התמקדתי בקינוחים מושחתים, קרמיים, ובעיקר בכאלה עם כמויות לא מבוטלות של סוכר וחמאה; כאלה שאתם, וגם אני, מאוד אוהבים לאכול.

אז מה הבעיה?
הבעיה היא, שקינוחים מהסוג הזה לא יישארו על השולחן עוד הרבה זמן (תרתי משמע).
טבעונות, אוכל נא, דיאטת מיצים ודיאטת פלאו, הם רק קומץ מהטרנדים האחרונים בתזונה, וכמו כל טרנד אחר, זה חולף, לא מתאים לכולם, ובטח לא משהו שאפשר להתמיד בו לאורך זמן. יחד עם זאת, המסקנה המתבקשת היא, שתזונה ממוצעת, כפי שאנו רגילים אליה כיום, הולכת להשתנות.

בעיני, אכילה מאוזנת היא הדבר הבא, והדבר שאחריו. הכוונה היא כמובן לצריכת מזונות שטובים לנו, והמעטה במזונות שעושים לנו קצת פחות טוב.
תמיד הייתי מאלה שפזלו לשולחן של הרזונת במסעדה, ואמרו בשקט: "למה לחפש תחליף דיאטטי לעוגת גבינה? לא יקרה כלום אם תאכלי עוד קצת קלוריות פעם ב..". בטטות ואבוקדו בעוגה? מה זה השטויות האלה?! ירקות לא צריכים לככב בעוגה שלי".
העניין הוא שלמעשה, הסתכלות רק על הערך הקלורי של המזונות שאנו אוכלים היא טעות. אילו היה מדובר רק בכמה קילוגרמים עודפים, מילא, אבל מדובר לא באכילה בלבד אם כי באורח חיים שמשפיע עלינו ביומיום, ולא רק מבחינת קלוריות. אז לקח קצת זמן, אבל עכשיו אני מבינה על מה כל "המשוגעים" האלה מדברים (טוב נו, יש הרבה משוגעים. אני מתכוונת לשפויים שבהם:)
נ.ב- כבר בשנה שעברה אגב, כתבתי פוסט על חשיבות הקריאה של תוויות מזון, שבדיעבד היה הפוסט הראשון בהכוונת הבלוג לאפייה בריאה.


בעודי עוברת בין דפי אינטרנט עם מתכונים לחג, אני רואה שוב את אותן העוגות. יפות וטעימות ככל שיהיו, הן אותו הדבר. אותם הטעמים, אותם המרכיבים, וללא השראה רבה מדי. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני אוכלת קינוחים באופן יומיומי. המשמעות ברורה: קינוחים הם בהחלט חלק גדול מהתזונה שלי. ואם אתם אוכלים משהו מתוק פעם בחודש, אתם כנראה לא נמנים בין הקוראים שלי, ואני מדברת לעצמי.. 
אין זה מספיק לשמור על תזונה נכונה כשזה נוגע לארוחות, ובה בעת, להתעלם מחלק גדול ממנה-הקינוחים. יש בי מעין קונפליקט פנימי שמתרחש בין שני קינוחים: האחד נראה כמו פחזנייה, ומזכיר לי את המחויבות שלי אליכם. הפחזנייה היא זאת שמזכירה לי שעליי להמשיך להמציא קינוחים מושחתים שכולם אוהבים. והשני, נראה כמו עוגת גזר מקמח כוסמין (אם נניח לרגע שלקמח כוסמין יש מראה יוצא דופן) ומזכיר לי את מה שכולנו אוהבים לשכוח: אי אפשר להמשיך לאכול כפי שאנחנו אוכלים היום.

עכשיו, האתגר שלי הוא לא לפרסם עוד עוגת גבינה/שוקולד, אלא עוגה שתהייה טעימה לכם, ולא תרגישו כל כך אשמים כשתאכלו אותה. מבחינתי, האתגר הגדול הוא להמציא עוגה עם אבוקדו/בטטה/סילאן/כוסמת, וכו', שתרצו לחזור אליה, ולא עוד עוגת גבינה עם גבינת שמנת בשינוי אדרת.
חשוב לציין: אינני מנסה להפוך כל קינוח לקינוח בריא, כי יש קינוחים שטעימים בדיוק כפי שהם. הפיכתם למשהו אחר פשוט לא תעבוד. חלקם האחר כן יעברו את "ההמרה" בצורה טובה, ובמתכונים האלה, אשמח לשתף אתכם.
שימו לב לסביבתכם: מאמרים, תוכניות טלויזיה, ספרים, תזונאים ושאר העולם מתחילים להבין שהקינוחים שלנו צריכים לעבור מהפכה. קינוחים בריאים יותר יהפכו ליותר ויותר פופולריים ונגישים, ואני שמחה שאני מצטרפת לאתגר.


נ.ב-היום מצאתי מאמר דעה קצר על כך שבלוגרים מחויבים לכתוב מתכונים מתוך מודעות לערכים התזונתיים של מה שהם מפרסמים, ועל כך שקרוב ל- 100%(!)  מהמתכונים שהם מפרסמים מכילים כמויות אדירות של סוכר ושומן. אז מה דעתכם? האם הבלוגרים באמת מחויבים לתת על זה את הדעת, או  לפחות לייחס לזה משמעות כלשהי, במיוחד מובילי הדעה שביניהם?


יום חמישי, 8 במאי 2014

מקרון שוקולד עם נוטלה ובננות

אז ככה, לאחר שסיימתי בהצלחה את לימודי הקונדיטוריה (ווהו!) אני מרגישה שיש לי את הזכות ללמד אתכם כיצד להכין מקרונים. כן, שמעתם נכון. את העוגייה המעצבנת הזאת שתמיד מאיימת על כולם, ולפעמים נראה לכם שהיא מדברת אתכם בצרפתית ואומרת :"אתם לעולם לא תצליחו לעשות אותי כמו שצריך. Au revoir !".

העוגייה הזאת היא סיוט של כל אופה חובב וקונדיטור מתחיל, ויש לה מצבי רוח. פעם בא לה לצאת יפה, ופעם היא פשוט יוצאת זרוקה מהתנור, כי אין לה כח להשקיע בעצמה :/

אבל, אחרי שעושים מקרונים מספר פעמים ותופסים את העניין, אתם תהיו ממש, אבל ממש, גאים בעצמכם שהצלחתם.

ניסיתי כמה מתכונים, אבל המתכון הזה, בשינוי קל, שלמדתי מאסטלה, היה הכי מוצלח, בין היתר, בגלל כמות הסוכר שבו, שגורמת למרנג להיות יציב ונח לעבודה. תקראו את המתכון, ואם יתחשק לכם, הוספתי כמה טיפים נוספים על הדרך, במדריך מפורט במיוחד למקרון יוצא מן הכלל, כאן.

מקרון שוקולד עם נוטלה ובננות


מקרון שוקולד


כ-30 עוגיות סנדוויץ' (תלוי בגודל שבחרתם)


120 גרם אבקת שקדים
25 גרם אבקת קקאו
150 גרם אבקת סוכר

למרנג:
120 גרם חלבונים
1 גרם מלח
120 גרם סוכר

למילוי:
ממרח נוטלה
בננות בשלות

*מפרידים ביצים, ושומרים את החלבונים בחוץ כשעה או יותר, עד שהם מגיעים לטמפרטורת החדר.

1.מנפים במסננת דקה אבקת שקדים, אבקת קקאו, ואבקת סוכר. מערבבים את התערובת על מנת שתהייה אחידה.


אבקת שקדים, אבקת קקאו, ואבקת סוכר, לפני הסינון.

אין לכם מסננת מתאימה? אתם יכולים גם לטחון את שלשתם במעבד מזון.

האם אפשר לוותר על השלב הזה? בעיקרון אפשר, אבל בגלל שהעוגיות כל כך עדינות והפכפכות, כדאי הפעם להקפיד על ה"כללים". אם לא תסננו, העוגייה תצא פחות חלקה.

הכנת המרנג

2.במיקסר מקציפים חלבונים במהירות בינונית-גבוהה, עד שמתחיל להיווצר קצף עדין. מוסיפים מלח וסוכר, (ולא אבקת סוכר) מעט בכל פעם, תוך כדי שאתם ממשיכים להקציף, עד שהקצף נעשה יציב ומבריק, כ-3 דקות. הקצף צריך להיות יציב אך לא להגיע לשלב שהוא  קשה ו"מסטיקי".

קצף יציב
קיפול היבשים לתוך המרנג

3.מעבירים את המרנג לקערה רחבה (כמו קערת נירוסטה), ומקפלים פנימה בפעמיים-שלוש את האבקות המסוננות/הטחונות, עד לתערובת הומוגנית.

יש לקפל בעדינות, על מנת לא להוציא יותר מדי את האוויר שעבדנו עליו כל כך קשה, אך יחד עם זאת, חשוב שהתערובת תצא הומוגנית. היא צריכה להיות מספיק דלילה כדי לזלף אותה, אך לא נוזלית מדי בשביל שהעוגיות לא יתפשטו מעבר למה שצריך. אז איך יודעים? מנסים.

זילוף

4.מזלפים על גבי משטח סיליקון או נייר אפייה מלמטה, בתנועה סיבובית, מה שמשאיר צ'ופצ'יק קטן (אם הוא ממש מפריע לכם, אפשר לתת תפיחה קלה לתבנית או לשטח אותו עם האצבע).
מזלפים שורה אחת, ואז מזלפים שורה מתחת, ברווחים שבין המקרונים המזולפים, כדי שתהייה סירקולציה של אוויר ביניהם והם ייאפו בצורה טובה יותר.

*רוצים להקל על עצמכם? כדאי להשתמש במשטח סיליקון, אך אם אין לכם (כמו שלי לא היה), ואתם משתמשים בנייר אפייה, הדביקו את קצוות הנייר עם מעט מרנג לתבנית, עד למנת שנייר האפייה לא יזוז.

מורחים מעט מרנג על הקצוות, הופכים, ומדביקים לתבנית (או שפשוט מרימים מעט את הקצוות, שמים מעט מרנג מתחת, ומדביקים).
אתם יכולים לעשות אותם גדולים, או קטנים, העיקר שיהיו אחידים בגודלם ובצורתם.
אני אוהבת אותם דווקא גדולים יחסית, בקוטר של כ-3-4 ס"מ.

מקרונים מזולפים

לא יצא לכם טוב? אפשר להוריד מהנייר ולנסות שוב, אך כדאי לא להתעסק עם זה יותר מדי, כי ככל שמתעסקים עם זה, זה הופך לנוזלי יותר וקשה לעבודה.
רצוי להשאיר הרבה רווח, בגלל שהם עוד מתפשטים ותופחים בתנור. ככלל, ככל שהתערובת שלכם נוזלית יותר, תשאירו יותר רווח ביניהם.

5.מניחים את התבנית ללא כיסוי בחדר, לכחצי-3/4 שעה, עד להיווצרות קרום.

תדעו לזהות את הקרום אם תגעו ממש בעדינות עם קצה האצבע על אחת העוגיות, ותרגישו שיש עליה מעין קרום שמזכיר קצת את הקרום הפנימי של ביצה קשה (נשמע קצת מגעיל, אבל זה הדבר היחיד שעולה בדעתי כרגע ומזכיר את המרקם הזה). במידה ואחרי כ-3/4 שעה לא מופיע קרום, פשוט הכניסו אותן לתנור.

ולמה אנחנו צריכים את זה? אה, נו, בשביל הסברים נוספים יש מדריך מפורט כאן!

אפייה

6.נראה שהעוגיות קיבלו קרום? מפעילים את התנור לכ-150-160 מעלות (תלוי בחוזק התנור שלכם), וכשהוא הגיע לטמפרטורה הנכונה, מכיניסים את המקרונים לאפייה לכ-12-14 דקות. זמן האפייה תלוי בתנור שלכם, וכמובן, גם בגודל שלהם. ככל שהם קטנים יותר, הם מתייבשים מהר יותר ונהפכים לנשיקות מרנג יבשות (טוב בפני עצמו, אך לא הפעם).

מתי זה מוכן? אם התנור שלכם חזק, תבדקו אחרי 8 דקות מה קורה איתם, אם הוא חלש ולא עשיתם אותם ממש קטנים, תתחילו לבדוק אחרי 10. אל תתפתו להשאיר אותם יותר מדי זמן בתנור. צריך להוציא אותם כשהעוגייה יציבה במרכז ולא זזה, כשזה כבר מוכן מבחוץ, אף עדיין רך מבפנים.

7.מוציאים מהתנור, ומניחים להתקרר.

ואם לא? אתם פשוט תשברו אותם תוך ניסיונות הסרה מהסיליקון/נייר האפייה. אפשר להרים מעט את הסיליקון לאחר הקירור, להטות אותו, ואז להוריד אותן בזהירות.

מילוי

8. זהו! זה מוכן. עכשיו אפשר לשים אותם בצד, ולהכין מילוי.
הכי קל לסדר אותן בשורות: שורה של מקרון עם הצד היפה למעלה, ולידו, שורה של מקרון עם הצד ההפוך, שאותו אתם תמרחו במילוי. תשדלו להתאים את הגודל והצורה של כל עוגיית סנדוייץ, שיצאו לכם יפים ככל האפשר.

רעיונות למילוי:

עד תחילת המאה ה-20, המקרונים נמכרו ללא מילוי כלל, ואז, הקונדיטור של בית התה Ladurée שבפריז,החליט לשדך ביניהם ולשים ביניהם קרם. קרם חמאה הוא קלאסי למקרונים, ומילוי הגנאש הפך לפופולרי בעשור האחרון, אך בגלל הכובד (והקלוריות) שבקרם החמאה, אני מעדיפה להכין מילויים קלים קצת יותר.
אפשר כמובן להכין גנאש שוקולד פשוט, אך אני החלטתי הפעם להפוך אותם לעממיים יותר, ולמלא אותם בנוטלה וחתיכה דקה של בננה ששמתי בכל עוגיית סנדוויץ'. יצא טעים.

מקרון עם נוטלה ובננה

מה שלא תשימו בפנים, העוגיה צריכה לנוח במקרר בקופסא אטומה, לילה שלם , והיא תהייה הרבה יותר טעימה ביום שלמחרת.

*את העוגיות המוכנות אפשר גם להקפיא עם/בלי מילוי, עד חודש.

נ.ב- הרעיון למקרון במילוי נוטלה ובננות בא בהשראת בנופי פאי, ובעקבות האתגר החודשי של מנטקה-בננות.


הידעת?

מקור שמה של העוגייה במילה האיטלקית maccarone שמשמעותה "בצק". למרות גאוות הצרפתים, מקורם של המקרונים כנראה באיטליה, והם הגיעו לצרפת עם הנזירים שליוו את פמלייתה של המלכה קתרינה דה מדיצ'י במאה ה-16.

גרסה אחרת (שכנראה הפיצו הצרפתים, אם אתם שואלים אותי), טוענת שהראשונות שהכינו אותן היו דווקא נזירות מצרפת, שברחו מהמנזרים בזמן המהפכה הצרפתית, והכינו אותן כדי להתפרנס. וכמובן- ישנה גרסה נוספת שמשלבת את שתי האחרות, בה דווקא נזירות איטלקיות שהכינו תחילה את המקרונים לבת אצולה, ברחו מהמנזרים לאחר שאלה התגלו כמושחתים, וייבאו את הידע שלהם לצרפת למרות איסורו של מלך איטליה.