Ilona's: סופגניות ברחבי העולם

חג החנוכה, או יותר נכון, חג הסופגניות, כבר כאן, ובכל מקום שאליו אתה הולך אתה רואה סופגניות.
גם אם אתה לא יוצא מהבית/המשרד, אתה רואה סופגניות כמעט בכל אתר אינטרנט שאליו אתה נכנס. בין אם זה המלצות על סופגניות מרשתות שונות, טיפים על איפה תמצאו את הסופגניות הכי פחות משמינות (נו באמת), וכמובן- עשרות מתכונים לסופגניות.

את הסופגניות של חנוכה אתם כבר מכירים, וכנראה שרובכם גם טעמתם את הדונטס. וגם אלה מכם שיצא להם לטעום מהצ'ורוס, כנראה לא יצאו מאוכזבים. אך האם ידעתם שקיימים בעולם עוד עשרות סוגים של סופגניות ועוד מאות סגנונות להכנתן?

יכולתי לפרסם כאן עוד מתכון לסופגניות, אבל כפי שאתם מכירים אותי, פוסט בנאלי מסוג זה כנראה היה משעמם אותי. עוד פוסט, עוד מתכון של סופגניות במילוי ריבה..
וחוץ מזה, המחשבה על סיר מלא שמן במטבח שלי לא עושה לי טוב.

אז אם כך על מה יהיה הפוסט אתם שואלים? על סופגניות כמובן! (כי בכל זאת, חנוכה..)
אז הנה לפניכם, מספר מצומצם של סופגניות נבחרות מרחבי העולם, שאת דרכי הכנתן תוכלו למצוא ברחבי האינטרנט (ואולי בהמשך גם בפוסטים שלי), וכהרגלי- קצת היסטוריה..

תחילה אגיד ש"סופגניה" זהו שמה של הסופגניה שאנחנו מכירים, ולכל גרסה של "סופגניה" יש כמובן שם אחר ברחבי העולם. לכן, "doughnuts" באנגלית למשל, מתייחס לסופגניות המקומיות ולא לסופגניות שאנחנו מכירים, או הסופגניות של האיטלקים או ההודים.

ארה"ב- Doughnut

הדונטס עשויות לרוב מבצק שמרים ומטוגנות בשמן עמוק, ולאחר מכן ממולאות או מצופות במילוי/ ציפוי מתוק.
הדונטס הראשונים שראו האמריקאיים הובאו על ידי צליינים הולנדיים ונקראו פעם בשם ההולנדי -"olykoeks" (כמו oily cakes=עוגות שמן).

באמצע המאה ה-19, החליטה Elizabeth Gregory, "לפנק" את בנה, שהיה רב חובל של ספינה מניו אינגלנד ואת הצוות שלו, במאכל שיחזיק מעמד לאורך המסע הארוך. למאכל היא הוסיפה גם מוסקט, קינמון, וגרידת לימון שהיו (כנראה) מצויים בספינתו. מכיוון שהבצק של אותו מאכל, המטוגן בשמן עמוק, לא התבשל במרכזו, היא הכניסה לתוכו אגוזים וכך הפכה את שמו ל-dough ;doughnuts=בצק, nuts= אגוזים.

מדוע בחרה דווקא במילוי זה? כי מילוי של אגוזים דרש ריכוך קצר, ולא זמן בישול ממושך.
בנה Hanson, ניסה לתבוע את זכויותיו על הסופגניה (או יותר נכון, על החור שבה). יש הגורסים כי כי כשקיבל את הסופגניה לידיו, השחיל אותה על אחד השלבים שבהגה שלו, מכיוון שהיה זקוק לשתי ידיו על מנת לשלוט בהגה, מה שיצר במרכזה "חור". גרסה אחרת טוענת שהוא פשוט לא אהב את מילוי האגוזים שבאמצע, ולכן הטבח שבצוות שלו פשוט עשה בדונטס חורים על מנת להיפטר מהמילוי ולהימנע מלהגיש לרב החובל בצק נא.

למעשה, הדונט לא הייתה מפורסמת כל כך עד למלחמת העולם הראשונה, בה נשים מתנדבות הגישו לחיילים סופגניות שאליהן התגעגעו כשחזרו הביתה. ב-1920 פליט רוסי בשם Adolph Levitt שהחל למכור דונטס במאפיה שלו, יצר גם את מכונת הסופגניות הראשונה כדי לספק סופגניות לקהל התיאטראות הרעב.
ב-1931 המכונה השתכללה, והעיתון "ניו יורקר" כבר דיבר בשבחיו של היזם והדונטס המופלאות שלו.

בעת זו, הפליט לשעבר כבר הרוויח סכום לא מבוטל של כ-25 מיליון דולר לשנה, ממכירת הדונטס שלו ברחבי ארה"ב.
משנות ה-40, התפשטו חנויות ה-Krispy Kreme וה- Dunkin' Donuts ברחבי ארה"ב, והפכו את מה שהיה מזון למבקרי התיאטראות , לארוחת בוקר פופולרית ברחבי ארה"ב. ומשם-הכל הסיטוריה..

Doughnuts

הולנד-Oliebollen

לרוב ממולאים בצימוקים ומוגשים לכבוד השנה החדשה, ה- oliebollen נראו לראשונה אצל שבטים גרמניים בהולנד, אשר הקריבו אותן בזמן הפסטיבל הדתי Yule, לאלה Perchta, על מנת להרגיע את הרוחות הרעות ולמנוע מהן לשסע את בטנם.

Oliebollen

צרפת- Beignets

מרקמם של ה- beignets רך ואוורירי, הן עשויות מבצק רבוך, וצורתן מרובעת. בצרפת, מגישים אותן עם מילוי של פירות, ובארה"ב, שם הן פופולריות במיוחד באיזורים של לואיזיאנה וניו אורלינס- ללא מילוי, עם אבקת סוכר בלבד.
ברחבי צרפת, קיימת גם גרסה מלוחה שלהן-עם מילוי של בשר או ירקות.

Beignets

איטליה- Bomboloni

ה- bomboloni המטוגנות נמכרות במילוי של קרם ומצופות בסוכר וקינמון. למרות שמקשרים אותן לטוסקנה, הן מגיעות בגרסאות שונות, ופופולריות בכל רחבי איטליה.

השם מגיע מהמילה "bomb". חלק יגידו שזה קשור לצורה של הסופגניה, וחלק-שזה קשור לפצצת הקלוריות שבה.

Bomboloni

Frittelle

סופגניות איטלקיות נוספות הן ה-fritelle שמוגשות עם או בלי מילוי, והן מצופות באבקת סוכר.

ה -Fritelle Veneziane אינן ממולאות, ולבצק שלהן מוסיפים צימוקים או צנוברים. אלה שנמכרות עם מילוי, ממולאות בקרם זבליונה, נוטלה, או אפילו עם קרם בטעם טירמיסו. הן נמכרות הכי הרבה בזמן הקרנבל הונציאני, והאיטלקים אוכלים אותן לצד יין לבן..

Fritelle Veneziane

הודו-Balushahi

ה- balushahi פופולריות בהודו, פקיסטן ונפאל. הסופגניות ההודיות ספוגות בסירופ סוכר ומטוגנות בחמאה מזוקקת.
לעיתים הן מגולגלות בזעפרן, הל, או מי ורדים.

Balushahi

ספרד ומקסיקו-Churro

בספרד הן מוגשות עם ציפוי סוכר וקינמון, עם או בלי מילוי שוקולד או ריבת חלב.

יש האומרים שהן הובאו מפורטוגל בעת המסעות לאסיה, והרעיון נלקח במקורו מבצק הסופגניות הסיניות, ה- youtiao . יחד עם זאת, מכיוון שלפי המסורת הסינית של הקיסר, היה זה פשע לחלוק סודות עם זרים, הם המציאו דרך חדשה ליצירת הסופגניות- זילוף הבצק הרבוך עם פיית כוכב היישר לתוך השמן, שיטה הנהוגה עד היום.

תאוריה אחרת גורסת כי הן הומצאו על ידי רועי צאן ספרדיים, שהיה זה תחליפם למאפים הטריים שהיה להם קושי לייצר באיזורי המרעה שבהרים. הן מוגשות לצד שוקו חם, או קפה עם חלב, ופופולריות גם בצרפת, פיליפינים, פורטוגל, ואמריקה הלטינית.

בדרום וצפון ספרד,ה- churros הם עבים ובעלי צורה מחוספסת של כוכב, ואילו בדרום מזרח, הגרסה היא חלקה ודקה יותר, וללא סוכר מלמעלה.
הצ'ורוס שבקובה הם ארוכים וישרים וממלואים בפירות. לעומתם, אלה שבברזיל, ארגנטינה, פרו, צילי ומקסיקו, ממולאים בשוקולד, ריבת חלב, ווניל.

Churro

סין- Youtiao

סופגניות ה-youtiao הן מעין סופגניות מאורכות, בעלות טעם נייטרלי. קרויים גם "מקלות סופגנייה סיניים", או "מקלות רוח רפאים", הן מייצגות את Qin Hui ואישתו שחיו לפני יותר מ-800 שנה, ועל פי הסיפורים, הפלילו את הגיבור הלאומי הסיני- Yue Fei. ה"מקלות" של הסופגניה מייצגים את הזוג השנוא. הסופגניות מוגשות עם כוס חלב סויה או דגנים חמים לארוחת בוקר.

Youtiao

טורקיה- Lokma

ה- lokma, הם כדורים קטנים מטוגנים, שמקורם בשולחן הסולטן, ופירוש שמם הוא "ביס". עטופים בסירופ או דבש וקינמון, הם מגולגלים בפיסטוקים גרוסים או שומשום, ומוגשים לצד קפה טורקי. ניתן לקנות אותם בערים גדולות בדוכנים ועגלות רחוב.

Lokma

רג'סטן, הודו- Imarti

הסופגניות ההודיות מזכירות בצורתן בייגלה, ומכינים אותן מבצק העשוי קמח קטניות שטוגן בשמן עמוק. לאחר הטיגון, הן מצופות בסירופ סוכר וצבועות בזעפרן, מה שמקנה להן צבע כתום בוהק.
ה- Imarti נחשב אוכל מלכותי והפופולריות שלו עלתה עם התפשטותה של האמפריה המוגולית, ששלטה בהודו בין המאות ה-16 למאה ה-19.
בצפון הודו נהוג לאכול אותן עם חלב מרוכז, ובדרום, נהוג להגיש אותן כקינוח שלאחר הארוחה, ובפסטיבלים שונים ברחבי פקיסטן.

Imarti

פורטוגל, הוואי- Malasadas

ה- malasadas הגיעו לראשונה לפורטוגל ב-1800, עם עובדי המטעים הפורטוגזיים, אך למרות שמקורן בפורטוגל, ה-malasadas פופולריות מאוד גם בהוואי. הן ממולאות במילויים של פירות טרופיים, כמו אננס ומנגו, אך לעיתים גם מוגשות ללא מילוי.

באופן מסורתי, אוכלים אותן ביום המרדי גרא, (לפני הצום) על מנת להיפטר מהסוכר והשומן שיש בבית.

Malasadas

מלזיה- Kuih Keria

עשויות ממחית בטטות בשילוב קמח חיטה או קמח טפיוקה, ה- kuih keria מטוגנות בשמן ומצופות בסוכר.

Kuih Keria

צפון אפריקה- ספינג'

עשויות מבצק ומטוגנות בשמן עמוק, עגלגלות ועם חור במרכז, הספינג' הן הסופגניות הצפון אפריקאיות, שמוגשות ללא מילוי, לצד דבש. יהודי אלג'יריה נהגו לאכול את הספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת השחרית בחודש אלול, כדי לעודד אנשים להתעורר מוקדם לסליחות. במרוקו ותוניס היה הספינג' אהוב על הילדים, כשהוא מושחל על חוט מעץ הדקל.

ספינג'

ישראל-סופגנייה

ואיך אפשר בלי הסופגנייה?

עגולות ועם מילוי מסורתי של ריבה, הסופגניות המוכרות לנו נמכרות בשנים האחרונות במגוון מילויים שונים. הרשתות המובילות ושפים בעלי שם אוהבים לתת ביטוי ליצירתיות שלהם דרך מילויים פחות מסורתיים של סופגניות. ולמרות מגוון רחב של טעמים, מקרם פטיסייר לקרם ברולה, ועד לטעמים אלכוהוליים משכרים-יש את אלה שתמיד יעדיפו את מילוי הריבה המסורתי.

הסופגניה-שורש שמה-ספ"ג, מרמז על תכונתו של בצק הסופגניה לספוג את השמן. המילה סופגנייה נוצרה כנראה על ידי דוד ילין, בשנת 1896, על ידי הוספת סיומת ההקטנה "יה" אל המילה "סופגן" שמקורה, במילה היוונית סְפּוֹגוֹס, שמשמעותה "ספוג".
מדוע אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן כמו סופגניות ולביבות בחנוכה? ע"פ חז"ל, זהו הוא זכר ל"נס פך השמן", שבו בדרך נס, מעט השמן שהיה בפך הספיק להדלקת מנורת המקדש במשך שמונה ימים.