יום רביעי, 6 בפברואר 2013

טבלת רכיבים תזונתיים, או-משחקי מילים של יצרני מזון

2013 כבר כאן, ולרובנו היו כבר וודאי מחשבות על מה אנחנו רוצים שיקרה בשנה זו.
בחו"ל יש לזה שם: "New Year's Resolutions".
לא מעט מכם וודאי רוצים לשמור על אורח חיים בריא יותר, אך כיצד עושים זאת?

נראה לי ש"תופעת לוואי" של המחאה החברתית היא מודעות. מודעות לא רק לכמה אנו משלמים על מוצרים, אלא גם על מה אנחנו משלמים. אז כדאי להתחיל עם משהו שאנחנו עושים באופן יומיומי-הקניות שלנו בסופר. אפשר לזעוק עד מחר על מחירי מוצרי המזון (ואפשר גם להימנע מלקנות את אותם המוצרים), אפשר גם להגיד שהמזון מתועש (וזה נכון), אך אפשר גם ללמוד להסתכל על תוויות של רכיבים תזונתיים, ולקבל החלטות נכונות יותר לגבי המזון שאנו אוכלים.

הנה מספר דברים שכדאי לשים לב אליהם בפעם הבאה שאתם נמצאים בסופר ומושיטים יד למוצר כלשהו..

נתחיל מההתחלה. הידעתם שהרכיבים שעל תוויות הרכיבים התזונתיים מסודרים לפי הכמות בה הם נמצאים במוצר? לדוגמה, אם העין שלכם נופלת על דגני בוקר, שימו לב, שתמיד הרכיב של האנרגיה (קלוריות), יופיע ראשון בטבלה. למה? כי הם עתירי קלוריות.

אל תוקסמו מהאותיות הגדולות שעל האריזות. "ללא כולסטרול", "ללא סוכר", ועוד. אם הצהרות מסוג זה כתובות בגדול-חפשו את האותיות הקטנות. כמו עם המבצעים, אם מורידים מחיר במקום אחד-מוסיפים במקום אחר.
תוספות סוכרים תעשייתיים, תוספות של שומן רווי ושומן טראנס, הם רק חלק מה"הפתעות" שצפויות לכם מאחורי האריזה (איפה שאף אחד לא מסתכל).
*לא אציין כאן כמויות מומלצות לצריכת רכיב זה או אחר, מכיוון שזה מאוד אישי וזהו תפקידם של בעלי מקצוע.
יחד עם זאת, לדעת לפחות את הדברים הבסיסיים, בהחלט יכול לעזור לכם "להתמצא" במפת התוויות.


הקפידו לבדוק את תוויות המזון

נמשיך אם כך;


מנה

שימו לב שאתם משווים בין כמות המנה שלפיה מוצגים הרכיבים התזונתיים לבין גודל המוצר.
נשמע פשוט, אבל קל להתבלבל. מוצרים קטנים שבהם יש רכיבים תזונתיים לפי "מנה" יכולים להיות ה"מנה" בפני עצמה. מוצרים גדולים לעומת זאת, שהכמות של הסוכרים/שומנים למשל נראית בהם סבירה, יכולים להיות למעשה עתירי קלוריות "במסווה". אם נחשב את כמות הרכיבים לאריזה השלמה, נבין כי זהו מוצר משמין במיוחד (כי הרי מי אוכל מנה של 25 גרם קורנפלקס?)


סוכרים

למוצרים רבים מוסיפים סוכרים בשביל הטעם והצבע. ככל שיש יותר סוכרים, שומנים, ותוספות תעשייתיות שאיננו צריכים, כך האוכל הופך ל"טעים" וממכר יותר-מה שגורם לנו לצרוך אותו יותר.
אם כך, מוצרים שבהם הסוכרים מופיעים בראש הטבלה, הם עתירי סוכר. תוספות סוכר באות במסווה תחת שמות שונים כמו: סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז, סירופ סוכר, סירופ תירס, מלטוז, דקסטרוז, ועוד.

"ללא תוספת סוכר" אומר שלא הוסיפו למוצר סוכר, אך יש בדרך כלל, סוכר במזון באופן טבעי.


שומן

שומן רווי, שומן טרנס, שומן מוקשה וכולסטרול, יש לצרוך בכמות קטנה ככל האפשר.
איזה שומן הוא טוב עבורכם? שומן שהוא בלתי רווי.


מלח/ נתרן 

רוב המלח שאנו צורכים מגיע מהמזון המתועש, ולכן חשוב לשים לב לכמויות המלח במוצר.

והנה כמה משחקי מילים של יצרנים שעליכם לדעת לפצח:

"ללא" אומר שאין במוצר מרכיב מסויים.

"דל/מופחת/לייט" סוכר/שומן/קלוריות/כולסטרול ועוד -לא בהכרח בריא ומופחת קלוריות, אלא "יחסית" למוצר מקביל שאינו "לייט/מופחת/דל".

"משקה פירות"- האמנם? משקה פירות יכול לא להכיל פירות כלל, ובמקרה ה"טוב" יכיל תרכיזים.
חפשו מיץ מ- 100% פירות, סחוט טרי, ללא תוספות.

"סירופ בטעם מייפל" -הינו סירופ סוכר, ולא מייפל. ובכלל, כל דבר שהוא "בטעם" -אינו הדבר האמיתי.

 מכיל רכיבים טבעיים בלבד- אין זה מעיד על ערכו התזונתי והבריאותי של המוצר. לדוגמא, מיץ המכיל רכיבים טבעיים בלבד, אינו חייב להיות 100% מיץ פרי, ויכול להכיל תוספת סוכר.
  
"מכיל דגנים מלאים" או "מיוצר מדגנים מלאים" מוצר זה יכול להכיל רק אחוז קטן של דגני מלאים, ולכן חשוב לראות את רשימת הרכיבים שלו, ואם אתם רוצים לוודא שזה אכן עשוי מדגן מלא, חפשו "100% חיטה מלאה".

"נטול"-כלומר, הוציאו חומר מסויים בתהליך הייצור.

חשוב מאוד גם לקרוא את רשימת הרכיבים, על מנת לראות אם יש במוצר תוספי מזון, ומזון אלרגני לאלה מכם שסובלים מאלרגיות. תוספי מזון כוללים צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מעכבי חמצון ומווסתי חומציות, ממתיקים, מתחלבים, חומרים מייצבים, חומרים מעבים וחומרי קרישה, חומרים מונעי התגיישות , מחזקי טעם, אנטיביוטיקה. נשמע כמו כאב ראש אחד גדול? זהו סימן שכנראה יש לצרוך מהם הרבה פחות.

ישנם תוספי מזון טבעיים, אך הרוב כמובן מתועשים ולא ממש טובים לגוף שלנו.
באתר הבא תוכלו לקבל מידע נוסף על תוספי מזון ועל תוויות המזון שעל גבי המוצרים.
המועצה הישראלית לצרכנות


תאריך תפוגה

חשוב להתייחס גם לתאריך התפוגה של המוצרים. לוודא שהמוצר בתוקף, ושהוא מאוחסן בחנות כראוי.

ולסיכום; בסופרים השכונתיים וברשתות השיווק, רוב המוצרים הם תעשייתיים ומכילים הרבה מאוד תוספים שלא רק שאיננו זקוקוים להם, אלא כאלה שאף עלולים להזיק לנו. אז מה עושים?
משתדלים לקנות את המוצרים הבריאים יחסית, ולהכין אוכל בריא וזול יותר, בבית!